לסוברים שגם במלכות בארץ ישראל וגם בשילטון דמוקרטי נוהג הכלל "דינא דמלכותא דינא" ("ישכיל עבדי" ו' חו"מ כ"ח כ', "יחוה דעת" ה' ס"ד), וכן לאלו שנוקטים שספק בדבר ("פסקי דין רבניים" ו' 381, "משפטי התורה" סוף ב"ק בקונטרס פרק א' הערה 2), מה הדין במוסר חברו לעירייה על חריגת בנייה, ונגרמו לחברו הפסדים, האם חייב מדינא דגרמי או שפטור?
תשובה:
שלום רב,
ככל שיש צד שרשות התכנון פעלה כדין, המוסר אינו חייב מדינא דגרמי. כדי לחייב מדינא דגרמי חייב להיות שהרשות נהגה בוודאות שלא כדין. עם זאת, לכתחילה יש איסור לשון הרע, גם כאשר יש חשש קל בלבד שהרשות תנהג שלא כדין.
המלשין על חריגות בנייה, בדרך כלל הוא מתכוון להציל את עצמו ובדיעבד יש סוברים שהוא לא חייב על נזקים שנגרמו, גם אם היה ידוע בוודאות שהרשות תנהג שלא כדין.
מקורות:
לעניין מתכוון להציל, הרמ"א מביא בחו"מ סי' שפח סעיף ה שתי דעות.
