שלום כבוד הרב יש לי מספר שאלות לגבי מסכת אבות
כתוב במסכת אבות בפרק ה משנה יב
ארְבַּע מִדּוֹת בַּתַּלְמִידִים:
מַהֵר לִשְׁמוֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד – יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ.
אם ככה לכאורה בן אדם שמהר לשמוע ומהר לאבד האם היה עדיף יותר שלא ילמד ואז גם לא יאבד אתזה כי לכאורה אומרים שיצא שכרו בהפסדו
כלומר שההפסד שלו גדול יותר משכרו
אז לכאורה מה עדיף יותר שבן אדם ילמד וישכח או שלא ילמד ולא ישכח?
תשובה:
שלום רב
אינני יודע מדוע כה פשוט לך שיצא שכרו בהפסדו הכוונה שההפסד גדול יותר, אולי הם שווים. כמו כן, המדובר הוא לגבי עצם ענין הלימוד וקיום מצות ושיננתם לבניך, אבל זה שישב אותה שעה ועסק בתורה ודאי יחשב לו למצוה. [למעט חידושו של בעל התניא שאדם שאינו לומד באופן שיועיל לזכרון עובר באיסור של פן יסורו מלבבך כל ימי חייך]. אבל עצם המסקנה שלך לא מדוייקת, כוונת המשנה אינה לומר שעדיף לו שלא ללמוד… אלא ללמד אותנו כיצד ללמוד, שיש לחזור על הלימוד וכו', זו המסקנה שאליה צריך להגיע!
שבת שלום!
בבעל התניא (שו"ע הגר"ז ת"ת) כ' מפורש ואם תאמר אחרי שאמרו כאילו מתחייב בנפשו, שמא יאמר אדם אל אלמד ואל אתחייב בנפשי. ועונה שאם למד ושכח זה "כאילו" מתחייב בנפשו, מה שאין כן אם לא למד בכלל הרי זה מתחייב בנפשו ממש.
השאר תגובה