האם מותר להשתמש במים שהוחמו בשבת ע"י גוי, בבית מלון בחוץ לארץ. המים חוממו לצורך כל אורחי המלון. שחלקם או רובם גויים ?
תשובה:
שלום רב
מצד של הנאה ממעשה שבת אכן כיון שהרוב גויים נחשב הדבר שנעשתה מלאכתו לצורך גוי ומותר להנות ממנה בשבת, כפי שאמרו לגבי ספינה המונהגת בשבת על ידי גוי כשרוב הנוסעים בה גויים, ראה ביאור הלכה סי' רמח ד"ה וכן נהגו. אלא שאם כוונתך לרחיצה יש כאן שתי בעיות, בעיה ראשונה היא הבישול שאתה עושה בשעת הרחיצה, כשאר אתה מערב מים חמים וקרים, הן בתוך הברז שלך, הן בכך שממילא נכנסים מים קרים שוב לתוך הדוד. בעיה שניה, איסור רחיצה בשבת שיש בו דינים וכללים רבים, ראה כאן.
שלום כבוד הרב.
בהמשך לשאלה הנשאלת כאן ברצונו לשאול בעקבות מעשה שראיתי בחו"ל במלון של יהודי שיש בו כמה וכמה עובדים גויים באופן שאינם הרוב.
והנה הייתה הפסקת חשמל בשבת, והמים במיחם הקפה התקררו והגויה חיממה אותם, כשהערתי לבעל המלון על כך הוא טען לי שההוראה שלו מהרב של הכשרות היא שבמקרה כזה יורה לגוי שישתה מייד מהמים החמים לצורף עצמו וא"כ זה כמו נר לאחד נר למאה שהתיר מרן ברע"ו. כך אמר ואני החרשתי, אולם כשעיינתי במקור הסוגיא והדין היה קשה לי מאד על פסק זה, כי הלא שם גופא ברע"ו ס"ד מרן אסר להתחמם עימו במדורה משום דחיישינן שמא ירבה בשבילו, וה"ה הכא שהרי כשממלאת את המיחם עד תומו, אפי' אם מראה שהוא לצורכו שמשתמש בו מייד, שבכה"ג התיר שם בס"ב גבי נר, הוא דווקא גבי נר שנר לאחד נר למאה ומינכר שלצורכו עושה, משא"כ הכא שממלא תחילה במים עד סופו ואז מרתיח.
יורנו המורה מה נכון, ואם יש צד היתר בכה"ג.
ומעל"ע באו"ע הייתי שמח להבין מה ההכרעה הנכונה בעניין אמירה לעכו"ם במלונות ומסעדות, מה מותר ומה אסור ואפרט:
בבישול מותר לומר לו באופן כללי שיניח הכל על הפלטה ואז גם אם יש רוטב יהיה מותר, כי היהודי שאוכל לא אמר לו לעשות וכמו שנפסק בש"ז סעיף כ' שמותר בשביל יהודי שלא אמר?
להדריכם באופן כללי שכל תקלה שיש יתקנו- באופן גלובלי וגורף, המ"ב ברע"ו התיר לומר למשרתת שתדליק התנור כ"פ שנכבה וכך עדיף טפי כי לפעמים אין הקור כ"כ גדול, וא"כ אדעתא דנפשה עושה, אבל עי"ז יכול להיגרם מצב שהגוים יעשו מלאכות דאוריי' שלא לצורך עי"ז.
א"כ מה צריך להורתם באופן כללי, אינני מתכוון לכל הפרטים כי רבים המה, אלא לקו הכללי באמירה לעכו"ם שפועל אצלו (שדומה למה שכתב מרן בסי' ד"ש ס"ג ששכיר גוי אינו מצווה על שביתתו ויכול לאמור לו לעשות מלאכות).
תודה רבה לע האתר הפורה והמפרה, חפץ ה'ק בידכם יצליח להגדיל תורה ולהאדירה.
טוביה.
1. פשיטא שזה לא מועיל משתי סיבות, ראשית בבישול שהוא במפורש מרבה בשביל הישראל אין לזה משמעות שנהנה גם בעצמו, שנית זה צחוק, היא בכלל לא רוצה לשתות עכשיו… זאת מלבד עצם נושא האמירה שאיני יודע כיצד נעשתה…
לגבי שאר שאלותיך:
2. לא הבנתי מה הבאת מסימן שז שם מדובר ליהנות לאחר השבת, בכל מקרה ודאי שאסור לו לומר לו לעשות איסור וכשיש רוטב זה אסור, אלא שכיון שיש מקילים במאכל שרובו יבש, ודאי בדיעבד שכך אמרו לו לעשות זה לא אוסר את התבשיל וכפי הכלל הידוע במעשה שבת שכאשר יש שיטה מתירה אין איסור הנאה מהדבר.
3. אסור לומר לה לעשות איסור גם כאשר האמירה היא כללית ואסור ליהנות מאיסור שנעשה על ידה אלא בכמה אופנים: א. כאשר זה נעשה בגרמא כמו דברי הפוסקים לגבי הדלקת התנור לחימום הבית באופן שהקור גדול והכל חולים אצל צינה וקודם לכן היא מניחה עליו איזה מאכל. שזה כעין גרמא. ב. באופן שהיא יכולה לעשות את המלאכה בהיתר והיא בוחרת לנוחותה לעשות זאת באיסור, מצוי מאוד בנקיון.
השאר תגובה