שלום. אישתי עזבה את הבית ועברה לגור עם חבר שלה. במשך חודש לא ראתה את הילדים. לאחר מהן חזרה הביתה ובקשה לדבר ואז הוציאה צו הרחקה שהוציאה בזמן שלא גרה בבית והרחיקה אותי מהילדים. היא רוצה גט ואני רוצה להבין האם על סמך זה שהיא גרה עם מישהו אחר ונטשה את ילדיה אני יכול לקבל חזקה מלאה על הילדים? מה הזכויות הכלכליות? האם לעובדה שסרבה לעבור הוכחת יהדות כפי שדרשו ברבנות יש משקל (עברנו דרך צוהר). אציין שהילד חזר בפסח מבית ספר והיה לו בתיק קבלה חתומה על ידה שבה הזמינה לו סנדוויץ (לחם) עם חזיר וגבינה, כמו כן מלמדת את הילדים על סנטה ומחזיקה עץ אשוח בבית. אשמח לקבל הפנייה לספרים רלוונטים.
תשובה:
שלום רב,
באופן כללי אחזקת הילדים הוא בהתאם להתרשמות בית הדין מהו טובת הילד או מהו טובת הילדים. וראה במקורות. לגבי שאלת הזכויות הכלכליות אני לא יודע מה לענות לך זה תלוי במכלול.
באופן כללי, הייתי מייעץ לך לפנות לעו"ד או טוען רבני המתמחה בזה שיוכל לסייע לך.
מקורות:
ראה בשו"ע (אבה"ע סי' פב סעי' ז') שכתב שעד גיל שש הילד נמצא אצל אמו ולאחר גיל שש אצל אביו כי הוא מלמדו. וראה בשו"ת הרשב"א (מיוחסות סי' שכתב: "והבת לעולם אצל האם ואפילו נשאת האם, לא שנא גדולה או קטנה כדאיתא פרק הנושא, והטעם כדי שתרגיל האם לבת ותלמדה דרך נשים ושלא תרגיל עצמה בפריצות, אבל הבן יותר ראוי להיות אצל האנשים הקרובים שהם ירגילוהו וילמדוהו דרך הלמוד ודרך אנשים יותר מן האם, שבני אלמנה דרכם דרך זר". כלומר, הכל נקבע לפי הצרכים של הילד עצמו, וכך גם סיכם הרשב"א את תשובתו: "לעולם צריך לדקדק בכלל דברים אלו אחר מה שיראה בעיני בית דין בכל מקום ומקום שיש בו תיקון ליתומים, שבית דין אביהם של יתומין לחזור אחר תקונן". וברור שאין כוונתו דוקא ליתומים אלא שבכל ענין חובת בית הדין לחוש לטובת הקטינים בענין קביעת משמורתם.
וכך גם בשו"ת דרכי נועם סי' כו: "כי חכמי התלמוד אמרו על הסתם, דסתם מילתא הבת אצל האם והבן גם כן בקטנותו, ואחר כך עם האב… שכל זה תיקון הולד על הסתם, אבל אם ראו בי"ד שאין בזה תיקון אלה אדרבא קלקול, מחזרין אחר תקנתן כפי ראות עיני הדיינים, וכל הפוסקים הסכימו לזה שהכל תלוי כפי ראות עיני בי"ד מה שהוא תיקון לולד".
לכן עליך למקד את הטיעונים בכיוון הזה. אכן, העובדה שבבית האישה היא מקבל חינוך נוצרי או כפרני למרות שבזמן שהייתם ביחד הוא קיבל חינוך מסורתי יכול להתקבל בין יתר הטיעונים.
אין לי מושג מה מעמדה ההלכתי של אשתך. אבל אם כפי שאתה רומז היא אינה יהודיה, כלומר, גם הבן אינו יהודי, ודאי שלא יעמוד לך הטיעון הנ"ל במסגרת המשמורת על הילדים. (אמנם בספק יהודים ודאי שהטיעון קיים).
