שאלה:
שאלה דחופה למעשה
אשה שאמרה לבעלה שזינתה
באונס, אבל למעשה הלכה האשה
לבית הבועל, וטענתה שהיתה
אנוסה ללכת מחמת שהבועל אמר
לה שיפרסם צילום האיך שהוא
מנשק אותה והיא מנשקת אותו
בבית האשה והלכה מחמת פחד
לביתה ונאנסה שמה
מותרת לבעלה או לא?
הבעל ראה צילום איך שניהם
שוכבין במטה בבית הבועל,
הבועל שלח הצילום להאשה
והאשה מודית על זה, רק אומרת
שעשה המעשה בכח וביד חזקה
ממש והיא חשבה כשנכנסה לבית
שלו שיש לה הכח להתגבר עליה
שלא יעשה מעשה ממש
מה דינה של אשה זו
תשובה:
שלום רב,
נראה שיש מקום לומר שהיא יכולה להשאר עם בעלה ואינו זקוק לגרשה.
מקורות:
הראשונים חולקים בנושא באופן שודאי נבעלה והיא טוענת שזה היה באונס האם היא נאמנת או לא. ראה ברא"ש כתובות (פ"א סי' יח) בשם רבינו יונה שהיא נאמנת לומר שנאנסה. וראה עוד בנודע ביהודה קמא אבה"ע סי' סט ותניינא אבה"ע יד-טו. וכך הוא דעת רוב הפוסקים שהיא נאמנת.
אלא שיש כאן שאלה האם לפי דבריה יש כאן אונס או לא. העובדה היא שהיא נכנסה לבית שידעה היטב שיתכן מאד שהוא ינסה לאונסה או לבעול אותה מרצון כמובן, אלא שהיא חשבה שהיא תוכל לעמוד מנגד. ואז היא נאנסה לפי דבריה. ראה בשו"ת צמח צדק (אבה"ע סי' לט שכתב על מקרה דומה שאין זה נחשב לאונס, ולראיה הביא גם את הגמרא בב"ק (נו,א): "מהו דתימא הויא לה תחילתו בפשיעה וסופו באונס, קמ"ל דכולה פשיעה היא, מ"ט? דאמר ליה: מידע ידעת דכיון דשבקתה בחמה, כל טצדקא דאית לה למיעבד עבדא ונפקא". אולם יש אחרונים שחולקים ראה בשו"ת אבני נזר (אבה"ע סי' רמה) וספר זכרון שמואל (סי' סה עמוד שמה). שלגבי אנוסה לבעלה שהתורה התירה לבעלה הוא גם באופן שהכניסה עצמה לאונס.
גם העובדה שהסיבה שהכניסה עצמה לאונס הוא משום שהוא איים עליה שהוא יפרסם את תמונתה, יש לדון אם זה נחשב לאונס או לא. ובפשטות נראה שזה אונס. ראה בשו"ת מהרי"ק שורש סג הובא בבית יוסף אבה"ע סי' קלד, שאם נראה שהמאיים יכול לבצע את איימו זה נחשב לאונס, וראה עוד שם בפתחי תשובה ס"ק טו בשם הרדב"ז. לכן, במקרה כזה שהוא יכול לבצע את איימו ולשלוח ולפרסם את תמונתה, אין זה נחשב שזינתה עימו ברצון.
אולם יש לדון מצד העובדה שהתייחדה עם אדם ובעצם עברה על איסור ייחוד האם גם בכה"ג היא נאמנת לומר שנאנסה. דעת רבינו שמחה שהובא בהגהות אשרי (כתובות פ"ב סי' כח) וכן במרדכי שם, שאינה נאמנת באופן הזה. ודעת הראבי"ה שהיא נאמנת במיגו שיכלה לומר שלא נבעלה. ומשמע שבלי מיגו אינה נאמנת גם לדעת הראבי"ה. וראה ברמ"א סי' קעח ובסי' סח. ומ"מ דנו האחרונים האם אכן היא נאמנת לומר שנאנסה רק משום שיש לה טענת ברי וכפי שנראה מדברי רבינו יונה שהובא ברא"ש שם, או שמא היא זקוקה גם למיגו כדי שתהיה נאמנת, ראה בנודע ביהודה שם תניינא סי' יד, ובשו"ת אמרי ישר ח"ב סי' ס'. שצידדו להתיר גם בלי מיגו.
לסיכום, יש על מה לסמוך כדי להותירה תחת בעלה בפרט שיש לה חזקה קיימתא שהיא מותרת לבעלה ולא נאסרה עליו. (אע"פ שחזקת צדקת לכאורה אין כאן).
