בתי בת 13 שואלת האם מותר לה לגלות תשובות או חצאי תשובות במבחנים לבנות מתקשות.
תשובה:
שלום רב
אינני חושב שיש כאן איסור של ממש. אין למורה כל הפסד מכך שאותה בת תצליח בבחינה וזה לא כלול בגדרים הפורמליים של גניבת דעת וכיוצא בזה. אולם מבחינה חינוכית צריך להתרחק מאוד משקר, כך שאם ביתך שאלה אותך כזו שאלה, צריך להשיב על שאלתה בצורה עדינה מאוד, מחד גיסא שיהיה ברור שהשקר מתועב ולהעתיק במבחנים זה דבר שלילי מאוד! זה משחית את הנפש בלי ספק. ומאידך יש לחנך אותה שהסירוב יעשה בעדינות רבה, לא לפגוע בחברה, לא לנהוג בגסות ובודאי שלא בגאווה, ואפשר לרמוז שאם חברה פוזלת לדף שלה אין חיוב לשכב על הדף ולהסתיר לה… העדינות והתתחשבות בחברה היא גם ערך, אבל חלילה שלא יבוא על חשבון ההגינות והיושר, שהם יסוד האישיות של האדם.
יום נעים.
שלום לרבנים רציתי להבין איך יכול להיות שאין בזה שקר או גניבת דעת? לכאורה יוצא שמותר להעתיק במבחני בגרות? תודה מראש!
צריך להבחין בין השקר כמידה רעה, לבין האיסור הפורמלי של גניבת דעת מבחינת חושן משפט. ברור שכל שקר הוא מידה רעה, אבל כיון שלא מדובר באופן הפורמלי שאסור ממש על פי דין, ראיתי לנגד עיני יותר את הצורך של האב לחנך את בתו כיצד לנהוג בחברותיה, ילדים לא יודעים לפעמים לנהוג בעדינות ועלולים להנזק מכך.
מחילה אבל לפי המאמר שעשיתם על גניבת דעת הובאה דוגמה של העתקה במבחן
אמת. לא אני כתבתי את המאמר… זו נקודה מענינת אבל שים לב שכל המובאות במאמר מדברות על עניני ממון או שאר רווחים שבין אדם לחברו [הכרת הטוב על שנתן לו משהו או שבא אליו וכו'] דבר שאינו נוגע לחברו כלל, לא ידוע לי שיש בו איסור של גניבת דעת, והעתקה במבחני בית ספר שאין להם כל השלכה אמיתית על החיים, לכאורה אינם בכלל האיסור אבלן יש בהם מידה מגונה מאוד של שקר.
זה מסתדר רק אליבא דרמבם שמשמע שזה מידה רעה ולכן הביא הרמבם את ההלכות במידות רעות תודה רבה וישר כוח עצום!
שוב ראיתי בשו"ת אגרות משה חו"מ ח"ב סימן ל שכותב בפירוש יש בהעתקה במבחן איסור ברור של גניבת דעת, ומוסיף שבבחינות רשמיות יש גם איסור גזל ממש, עיי"ש.
השאר תגובה