ערב טוב. בעלי בן לגיורת. הם טבלו יחד במקווה כשהיה קטן. השאלה שלי היא: במידה ויש בעי'ה כל שהיא בגיור של אימו, האם זה יוצר בעי'ה ביהדותו?
תשובה:
שלום רב
לא. אין כל קשר בין הדברים. ברגע שהוא טבל הוא נעשה יהודי על פי בית דין מדין "זכין לאדם שלא בפניו", הגיור של האמא אינו רלוונטי לגביו. אמת שבית הדין נמנעים מלגייר ילד שיגדל בבית של אנשים שאינם שומרי מצוות, אבל אם באותה שעה היה נראה לבית הדין שישמרו מצוות בבית במידה זו או אחרת, כדין עשו שגיירו אותו והוא יהודי לכל דבר.
לא פירטת את הבעיה, אם הבעיה היא בבית דין כמובן זה כן יכול להשליך גם על הילד…
בהצלחה רבה.
לא כ"כ משנה מה היה נראה לבית דין, שאם אין זו זכות אם בית הדין טעה אין תוקף לגירות. כמו בית דין שהיה נדמה לו שהגר מל או שסבר באותו זמן שהמקוה הוא כשר, ולכך אם התברר שלא היה נראה שישמור מצוות אין זו זכות לדעת רוב הפוסקים והגיור בטל. עוד בה שאם כשגדל לא שמר מצוות בפשטות יש כאן מחאה כיון שבשעה שהגדיל לא רצה בשמירת המצוות ובקבלת חובת המצוות. ולכך הגיור בטל מעיקרו. בפר לשיטת התוס' בסנהדרין שצריך קבלת מצוות בשעת גדלות, אבל הדבר נכון גם לשיטת שאר הראשונים.
אם אנו נוקטים שזה זכות עבורו. העובדה שהוא אינו שומר מצוות אח"כ – בשעה שנודע לו שהוא יכול למחות, או לא למחות אינו אומר שזה נחשב למחאה. זה נראה לי סברא פשוטה. נניח שהבי"ד קבע שזו זכות עבורו וכפי שכתב הבית יצחק, כלומר, למרות שיתכן שלא ישמור מצוות עדיין זו זכות. אח"כ כשהוא גדל ובגיל עשרים אמרו לו שהוא יכול למחות, והוא אומר: טוב לי הענין להשאר יהודי למרות שאני מחלל שבת, אין זה מחאה, זה בדיוק סברת הבית יצחק, אז מדוע שאותו גר שגדל אינו יכול לסבור כסברת הבית יצחק??
השאר תגובה