מי אקווריום, מוקצה מחמת גופו?

תודה.
וגם בשינוי (שינוי קל, כגון ביד שמאל) אסור להוציא את המים?
והאם היה מותר לומר לילד להוציא את המים?

ואם מוציא מהמים, ונותן בכלי לפני חייד מחמד, כגון חתול

שלום כבוד הרב,
רציתי לציין קישור לשאלת המשך בעקבות השאלה הנוכחית.
http://www.yeshiva.org.il/ask/100476

שאלה:
שלום כבוד הרב.
האם מותר להוציא מים מאקווריום בשבת, שמטפטף לתוכו מים מהמזגן, וכמעט עולה על גדותיו, ויש גם חשש שיגיעו המים לחשמל?
יש לציין, שבמקרה של קפיצת חשמל בשבת, בעל הבית, בדירה למעלה, מעלה את המפסק פחת בחזרה, כי יש לו תינוקת עם בעיה בריאותית, שאפילו לאכול היא לא יכולה בלי מכשירים.

השיב לי רב כך:
לכאורה המים הם ודאי מוקצה מחמת גופו, לא שייך לומר במים שהם כלי שמלאכתו לאיסור כיון שאינם כלי. האקוריום עצמו לא ברור שהוא מוקצה כיון שהוא משמש לנוי, ראה שמירת שבת כהלכתה פרק כז סעי’ כז ובהערות שם, אבל כשאתה מוציא מים זה ודאי מוקצה גמור. למעשה אין ברירה אלא באמת להרים את האקוריום ולשים במקומו כלי שיקלוט את המים [ואין לחשוש במקרה כזה של שעת הדחק שנחשב כעשיית גרף של רעי לכתחילה, כיון שבלאו הכי המים נוטפים לבית, ראה ביאור הלכה סי’ שלח סעי’ ח בשם החיי אדם].
ע"כ תשובת הרב.

שאלתי היא (לא קיבלתי תשובה מהרב הנ"ל):

1. האם בבקשה אפשר לבאר מדוע לטלטל את האקווריום, מותר, אע”פ שהוא מכיל מים שבטלים לדגים מוקצה. לעומת זאת, לקחת קערה ולטלטל מים מתוך האקווריום החוצה, אסור.
2. התברר למעשה שהמזגן התחיל לטפטף מים כתוצאה מכך שצינור הניקוז שלו בחוץ נסתם, בתוך שלולית קטנה או משהו אחר. האם בשבת יהיה מותר לפתור את זה, ע”י ניעור עם הרגל וכו’?

תודה

תשובה:
שלום וברכה!

ראשית יש להבהיר, שאם אכן התינוקת עלולה להגיע לידי חשש סכנה, אז ודאי מותר לעבור על איסורי שבת כדי שלא להגיע לכך, וודאי עדיף לעבור על טלטול מוקצה מאשר להגיע למצב שיצטרכו להרים את המפסק. אלא שעדיין יש מקום לדון מה עדיף, לטלטל את האקווריום או להוציא ממנו מים.
וכן יש לדון באופן כללי, כאשר אין זה מצב של חשש סכנה אלא צרכים אחרים, אילו פעולות מותר לעשות כדי למנוע את שפיכת המים.
לענ"ד, הוצאת מים מן האקווריום בכלי מותרת, כל עוד מדובר בצרכים שאינם קשורים לאקווריום עצמו (כגון כדי שלא יישפכו מים על הרצפה, ובוודאי כדי למנוע קצר בחשמל). אלא שיש לשים בכלי חפץ כלשהו של היתר וכך להשתמש בו להוצאת המים.
טלטול האקווריום עצמו שנוי במחלוקת; אך במקום של צורך גדול, כגון כדי למנוע קצר בחשמל, הדבר מותר (גם כאשר אין מדובר בחשש סכנה).

ננסה להבהיר את צדדי העניין:

לגבי טלטול אקווריום ישנה מחלוקת בין הפוסקים: יש מן הפוסקים שאסרו זאת, משום שהאקווריום משמש לדגים, ובעלי חיים הם מוקצה ואסורים בטלטול (עיין למשל שו"ת אגרות משה או"ח ד, טז; יביע אומר חלק ה', או"ח כו). אך יש הסוברים שרק חיות משק הן מוקצה, משום שאין להן שימוש בשבת, אבל חיות מחמד ודגי נוי, ששימושן הוא למשחק או לנוי, הרי יש להם שימוש בשבת ולפיכך אין הם בגדר מוקצה (עיין למשל שולחן שלמה סי' ש"ח, ע"ד ב, ד; ועיין בשו"ת אז נדברו ח', לו, שהתיר דוקא בדגי נוי ולא בחיות מחמד). מכיוון שהאיסור אינו פשוט, יש מן מן האוסרים שכתבו שבשעת הדחק ניתן להקל בדבר (עיין למשל שו"ת יביע אומר הנ"ל, שמירת שבת כהלכתה כ"ז, לא).
לגבי המים שבאקווריום: הנימוק שציטטת לאסור אותם בטילטול, משום שהמים אינם כלי, אינו מובן לי. הרי כל מים שנמצאים בבית אינם כלי, ואף על פי כן מותר לטלטל אותם, משום שהם ראויים לשימוש, כגון לשתייה. וכך גם דברי מאכל אינם כלי, ואף על פי כן מותר לטלטל אותם, משום שהם ראויים לאכילה. ייתכן שהמים שבאקווריום אינם ראויים לשתייה לאדם, אבל מן הסתם הם ראויים לשתיית בעלי חיים, ודבר הראוי למאכל בהמה או לשתייה של בהמה איננו מוקצה (עיין שולחן ערוך ש"ח, כט; משנה ברורה ש"ח, קלח). הסיבה לאסור את המים שבאקווריום בטילטול, היא סיבה אחרת – משום שגם המים מהווים חלק מן האקווריום ומיועדים לצורכם של הדגים (עיין בכורי יעקב תרנ"ד, א; שער הציון תרנ"ד, ג; שמירת שבת כהלכתה כ"ז הע' צז). ואם כן, אין סיבה לחלק בין טלטול האקווריום לבין טלטול המים. אם כל הסיבה לאסור את המים היא משום שהם חלק מן האקווריום, הרי דינם לא יכול להיות חמור יותר מאשר דינו של האקווריום עצמו. באותו מצב שבו מותר לטלטל את האקווריום (על פי הדעות הנ"ל), יהיה מותר גם להוציא ממנו מים.
אלא שבמקרה המסויים הזה, נראה שאכן יש סיבה להחמיר במים יותר מאשר באקווריום עצמו. וזאת, משום שבמים הללו מעורבים גם מים שנטפו מן המזגן. כמה פוסקים כתבו שהמים שנוטפים מן המזגן אסורים בטלטול משום "נולד" (עיין בשמירת שבת כהלכתה י"ג, לט; ילקוט יוסף קיצוש"ע ש"ח, קכט – ועיין שם, שאין זה מוסכם), ואף שהמים הללו מתערבים במי האקווריום, אין הם מתבטלים ברוב, משום דין "דבר שיש לו מתירין" (עיין בשמירת שבת כהלכתה שם, הע' ק"ל). ממילא, במקרה הזה דינם של המים הוא חמור יותר מאשר דינו של האקווריום עצמו. (ואין לומר שאם המים אסורים בטלטול, גם האקווריום נאסר באותה מידה משום "בסיס לדבר האסור". שכן האקווריום משמש גם למים וגם לדגים, ואף עיקרו הוא בשביל הדגים, והדגים הם בגדר דבר המותר לפי הדעות שהזכרנו. ועוד, שייתכן שבשעת בין השמשות לא טפטפו מים מן המזגן לאקווריום, ואם כך הוא לא נעשה בסיס לדבר האסור.)

אף על פי כן, נראה שבפועל עדיף לשאוב מן המים בקערה, מאשר לטלטל את האקווריום. וזאת, משום שטלטול המים אינו נעשה בידיים אלא באמצעות כלי, וזהו "טלטול מן הצד", וטלטול מן הצד מותר כאשר הדבר נעשה לצורך דבר המותר (דהיינו שאין עושים זאת לצורך שימוש במוקצה או שמירתו, אלא כדי לסלק את המוקצה, שלא יפריע לשימוש בדברים שאינם מוקצה). טלטול כזה מותר לא רק בשעת צורך גדול, אלא גם לצרכים רגילים, כגון שלא רוצים שהמים יישפכו על הרצפה וייצרו שלולית. כך למשל, בכל טיאטוא של הבית יש לכאורה בעיה, משום שהלכלוך והאבק הם מוקצה, אולם הדבר מותר משום שזהו טלטול מן הצד. (עיין שער הציון של"ז, ז. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק כ"ז הע' ק"ו, ששאיבת המים בכלי היא אכן בגדר טלטול מן הצד, אלא שכאשר עושים זאת לצורך הדגים הדבר אסור, משום שטלטול מן הצד מותר רק לצורך דבר המותר ולא לצורך דבר האסור.)
דהיינו, שמבחינה עקרונית דין המים במקרה הזה חמור מדינו של האקווריום, אבל מבחינה מעשית, לטלטול המים ישנו אופן שמותר בוודאי, על ידי טילטול מן הצד, בעוד שאת האקווריום לא ניתן מן הסתם לטלטל בדרך כזו.

כאשר משתמשים בקערה לשאוב מים מן האקווריום, יש להניח בה תחילה חפץ של היתר, כדי שלא ליצור מצב של "מבטל כלי מהיכנו" (עיין שמירת שבת כהלכתה בהערה הנ"ל, וכן בפרק י"ג סעיף ל"ט; ועיין בפרק כ"ב סעיף כ"ט, שאם משתמשים בכלי חד פעמי אין איסור מבטל כלי מהיכנו ואין צורך להניח חפץ של היתר).

לגבי פתיחת הסתימה בצינור – הדבר שנוי במחלוקת האם יש בכך איסור; אך באופן שתיארת, לעשות זאת בשינוי (ברגל) וכאשר יש בדבר צורך גדול, מוסכם שהדבר מותר. (עיין שו"ת יביע אומר חלק ה', או"ח לג; שו"ת משנה הלכות ו', פא; שמירת שבת כהלכתה כ"ג, יא; שם י"ב, יח.)