בס"ד
שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול מהי דעתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל בנוגע לטבילה במקווה חם ביום טוב.
(ביביע אומר ובחזון עובדיה – יום טוב – משמע מדברי הרב שהוא אוסר.
אולם בחזון עובדיה – ימים נוראים דף סא – בסוף ההערה נראה שהתיר).
תודה.
תשובה:
שלום וברכה רבה,
שאלתי שאלה זו את נכדו חביבו ידידי הגרע"י טולידאנו שליט"א, והשיב לי כך:
אכן כדבריך, מרן הגר"ע יוסף בספרו חזו"ע יום טוב (עמוד קנז) כתב כי לדידן דנקטינן כמ"ש מרן השו"ע (סי' תקיא ס"ב) שמותר לרחוץ כל גופו אפילו כאחד במים שהוחמו בערב יו"ט, ה"נ אפילו אם המים הוחמו ביו"ט ראשון, מותר להתרחץ בהם כל גופו ביו"ט שני. ואע"פ שבמרחץ אסור משום גזירת הבלנין שהיו עושים באיסור, באמבטיא שלנו שהיא פרטית, לא גזרו בה חכמים. ע"כ. ומשמע שדעתו להתיר רק באמבטיא שבביתו, אך במקוה יש לאסור.
אך בספרו חזו"ע ימים נוראים (עמ' סא בהערה) כתב להקל אף טבילה במקוה במים שהוחמו מערב יו"ט, וכתב דאף הרמ"א שהחמיר בסי' תקיא שם, לגבי טבילה שפיר דמי. ע"כ. סתם ולא פירש.
וכבר נשאל בזה ע"י מחבר כי בא מועד, והשיב (נדפס בתחילת קובץ כי בא מועד יום טוב) בזה הלשון: ביום טוב מותר להתרחץ במים חמים שהוחמו בערב יו"ט, וכ"ש טבילה במקוה חם ביו"ט. ע. יוסף. ע"כ.
והראש"ל הגר"י יוסף בספרו החדש שו"ת הראשון לציון (ח"ב סי' עד) האריך בזה למעניתו, וכתב לבאר כמה סברות להקל במקוה, שי"ל שהבור של המקוה אינו חשוב מרחץ של רבים לענין זה, ובפרט כשמי המקוה אינם נקיים, ולא היה נכנס לשם זולת לשם טהרה, וא"כ אין לזה שם של מרחץ. עי"ש עוד.
וכן מורה ובא הגאון רבי גדעון בן משה משמו של מרן זיע"א, ופרסם כן גם בקובץ יורו משפטיך (גליון ח אייר תשע"ה).
אולם הגרב"צ אבא שאול באור לציון (ח"ג פרק כא סי' א) החמיר בזה, שלדעתו גם טבילה במקוה היא בכלל איסור רחיצה בחמין ביו"ט.
ויה"ר שנזכה להטהר, לזכות במהרה בביאת גואל צדק בב"א.
האם המקלחות שבצמודיניב המקווה נחשבות כבית מרחץ?
השאלה מעט לא ברורה.
האם מותר להתקלח במים חמים ביום טוב במקלחות שבצמוד למקווה?
בודאי.
אסור.
מחילה, לא הבנתי.
'בודאי' = כן
וכתבת לאחר מכן, 'אסור'
הלכה כבתרא?
היתה לי אי הבנה בגלל הניסוח של השאלה, בשניהם הכוונה היתה לאיסור, זה כמו בית מרחץ, ולכן אסור, ובעיקר יש לדעת שאסור, כי שם זה לא דוד שמש אלא בוילר חשמלי. ומן הסתם גם הוחם ביום טוב ולא בערב יום טוב. אחרת לא היה נשאר עד הבוקר.
השאר תגובה