לכבוד הרב שליט"א שלום,
בסידור תפילות כל פה וכן בסידור בית תפילה לפני סדר תיקון חצות מובא שיש לשים אפר מקלה במקום הנחת תפילין ולומר לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר. (1) מה נקרא כיום אפר מקלה הלכה למעשה (ישנם כמה דעות כמו במשנה במסכת תענית פרק ב' משנה א', גמרא ובתוספות תענית ט"ז, ושולחן אורח חיים סימן תקע"ט, שלא ידעתי לפי איזה דעה ללכת). (2) איזה כוונות אני צריך לכוין בעת אמירת תיקון חצות. (3) ובאיזה צורה צריך לומר את הוידוי בעמידה או בישיבה.
תודה רבה
תשובה:
שלום רב
כאן אין כוונה לעצמות אדם חלילה וכו'… הכוונה לאפר סתמי כמו שנוהגים לשים בראשי חתנים, מנייר שרוף, גפרור, סיגריה וכיוצא בזה.
כוונת פירוש המילים, והעיקר להצטער על חורבן בית המקדש!
וידוי תמיד נאמר בעמידה, אבל התיקון עצמו בישיבה על הארץ.
בהצלחה רבה!
אם אדם בירך "המפיל" ונזכר שלא אמר תיקון חצות, האם מותר לומר?
לכאורה יש להקל.
מי שנמצא בדרכים או במטוס ולא יכול לשבת על הרצפה עד שיעבור זמן תיקון חצות, האם יכול לומר תיקון חצות בעמידה, בהליכה (כגון בתרגיל צבאי בלילה), או בישיבה?
אפשרי בהחלט.
אני תלמיד ישיבה ומעוניין לומר תיקון חצות. אני לא רוצה לומר את התיקון בחדר הפנימייה, מפני הנכנסים והיוצאים אני חושש שייראה כיוהרה ובנוסף יסיח את דעתי. רציתי לשאול אם מותר לומר תיקון חצות בבית המדרש, וכן אם מותר לעמוד בזמן אמירת התיקון (כדי לא לשבת על ריצפת בית המדרש, ולפגוע בכבוד במקום והנוכחים).
מותר אף כי המנהג הראוי לשבת לארץ.
שלום,האם אישה יכולה לומר תיקון חצות או חלק ממנה?
יכולה בהחלט.
כאשר קמים בחצות הלילה, מה עושים לפני אמירת תיקון חצות? ("מודה אני"/נטילת ידיים בברכה או בלי/ברכות התורה?) תודה
נטילת ידים בלי ברכה, אבל כן ברכות התורה.
השאר תגובה