שלום כבוד הרבנים
אני יודע שבטבילה של נידה חלים דיני חציצה במקוה האם דיני חציצה במקוה חלים גם על גויה שטובלת לשם גיור?
תשובה:
שלום רב
כל דיני החציצה הנהוגים בטבילת נדה נהוגים גם בטבילת הגר.
מקורות:
ביבמות (מז ע"ב): "כל החוצץ בטבילת הנדה חוצץ בגר ובעבד משוחרר".
והנה, בתוס' ישנים (יבמות עח ע"א) כתבו, דמשום מעלת ענין הגרות לא החמירו חכמים גבי חציצה במיעוט המקפיד ורובו שאינו מקפיד, אלא אוקמוה אדאורייתא דכל שאין החציצה על רובו ומקפיד עליו – אינו חוצץ בטבילה, וכדבריהם הכריע להלכה הגר"ש קלוגר בספרו שיורי טהרה. ויעויי"ש שהוסיף עוד בטעם הדבר, דכיון דהגרות לא שכיחא, הוי מלתא דלא שכיחא דלא גזרו בה רבנן.
אמנם מלשון הגמ' הנ"ל אין נראה כן, שהרי אמרו "כל החוצץ בטבילת הנדה חוצץ בטבילת הגר", ומשמע שגם מיעוט המקפיד נעשה חציצה. ועיי"ש בשיורי טהרה שציין לדברי הריטב"א בסוגיא דהתם שיש שלא גרסו בגמ' "טבילת נדה", ולפי נוסחא זו יתיישבו הדברים, דאה"נ דמיעוט שאינו מקפיד אינו חוצץ בטבילת הגר.
מיהו בשו"ת לב אריה (להג"ר אריה ליב גרוסנס, סי' לג) העלה, דרהיטת דברי הפוסקים שלא כדברי הגרש"ק בזה, והעיקר להלכה דטבילת הגר שווה לטבילת הנדה לכל דיניה, ולכך, אם היתה החציצה על מיעוטו ומקפיד עליה הויא חציצה, וכ"כ בשו"ת מאמר מרדכי (סי' א), חזון יחזקאל על התוספתא (פ"ו, ועיי"ש שפירש, שדברי התוס' ישנים אמורים במקום שאי אפשר להסיר את החציצה, וכמו בעובר המצוי תוך מעי אמו, אבל כשאפשר להסיר את החציצה, לכו"ע שווה דין טבילת הגר לטבילת הנדה), וע"ע שו"ת מנחת יצחק (ח"ה סי' כא).
יתירה מזו, לדברי הצפנת פענח המובא לעיל (ריש פרקין), דסבר שדיני החציצה בטבילת הגר חמירי מטבילת האשה לבעלה ודאי יש להקפיד על חציצה במיעוטו.
מיהו אפשר, שבמקום שיש צירוף נוסף, כגון אם החציצה היא במיעוט שאין דרך העולם להקפיד עליו, והוא מקפיד, שנחלקו הראשונים אי אזלינן בזה בתר דידיה או בתר רובא דעלמא (ראה בית יוסף יו"ד ריש סי' קצח) וכדו', כיון דהוי ספק ספיקא בדרבנן יש להקל שלא להצריכו טבילה נוספת.
באחרונים הקשו, היאך יתיישבו הדברים עם מאי דאיתא בגמ' (יבמות מה ע"ב) "מי לא טבל לקריו", דמבואר דטבילת הגר לקריו עולה לו לשם גרות, הרי בטבילת בעל קרי אין מקפידים כ"כ בדיני חציצה וטובלים במים שאובים, וראה מש"כ בזה בשו"ת בית שערים (יו"ד סי' שס), הגהות יד שאול (לבעל השואל ומשיב יו"ד סי' קצח), מנחת חינוך (מצוה קפ), ובס' הקובץ (הל' ק"ש פ"ד הל' ח) בשם מהר"ם מהמבורג. ועיין מש"כ בזה עוד המהר"ם שיק בספרו על תרי"ג מצוות (מצוה קפא), ובשו"ת משנה הלכות (ח"ה סי' קנה).
