הרב אשמח לעזרה בדבר אם הבינותי נכון:
1.בדין הנאה ממעשה שבת (ס' שיח) שכתב הרשב"א לאסור הקדירה אם נעשה במזיד כשנתבשל לבריא אזי האם הסברא כי בלוע בסיר דבר איסור ואז כאשר הגעיל את הכלי גם הרשב"א יתיר לכתחילה?
2.במשנ"ב (שיח ס"ק עד) לכאורה יוצא שהגדרת עירוי זהו כשלא נפסק הקילוח דהיינו יש חיבור בין 2 הכלים ע"י זרימת מים ואם לא אז זה חשיבי ככלי שני. ואז אולי אפשר לומר שכל מאכל שמותר בבישול רק בכלי שני יהא אפשר לערות לתוכו כאשר יהא הפסק קילוח (לדוג' אשים את זה במרחק מן יציאת המים מהמיחם ואז לפני שיגיעו המים לכלי אעצור הזרימה?
תשובה:
שלום רב
אכן הבנת הכל נכון… הגעלה מועילה, ודין עירוי מכלי ראשון הוא רק כאשר לא נפסק הקילוח. למעשה עירוי כזה לא שכיח כל כך, מה שיותר שכיח הוא שהעירוי פוגע בכלי וזוחל למאכל בלא שנפסק, ובזה נחלקו הדעות, האיסור והיתר סי' לא סעי' א מתיר, לדעתו הפגיעה בכלי אחר והזחילה נחשבת כמו שנפסק הקילוח, אולם הרמ"א בסי' צז סעי' ב אוסר.
תודה רבה על התשובה! רק לא הבנתי על איזה נושא הרב נתן את הדוגמה באיסור והיתר(פתחתי את הסימנים ביו"ד שהרב כתב ולא הבנתי את הקשר ולא ראיתי שיש רמ"א בסי’ צז סעי’ ב . אשמח להסבר בבקשה)
איסור והיתר זה שם של ספר. לגבי הרמ"א טעות הקלדה, במקום צז ב, צב ז… שבת שלום.
השאר תגובה