נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים זה בכל מצב
תשובה:
שלום רב,
חז"ל אמרו נח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים (סוטה י,ב). בפשטות אין זו הלכה פסוקה שאכן כך חייבים לנהוג, אלא זה נאמר כדי להמחיש לנו ביתר שאת את החומרה שיש בהלבנת פני חברו ברבים. כך לכאורה ראוי לומר, אולם מדברי התוספות שם עולה שזו הלכה פסוקה משום שהקשו מדוע לא הוזכר איסור זה (הלבת פנים) ביחד עם ג' עבירות חמורות שעליהם יש הלכה שיהרג ואל יעבור (עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים). ותירצו התוס' שג' עבירות מונים רק עבירות מפורשות בתורה. כלומר, משמע מדברי התוספות שמעמדו של איסור הלבנת פנים הוא כמו ג' עבירות שעליהם נאמר יהרג ואל יעבר.
בספרו של מו"ר הגר"א וייס שליט"א על פרשת וישב, מאריך בסוגיה זו האם אכן זו הלכה פסוקה או שאין זה אלא גוזמא כדי שנדע על כמה זה חמור להלבין פני חבירו, וכך הביא מהמאירי (ברכות מג): "דרך צחות אמרו נח לו לאדם שיפיל את עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים". וכך הביא בשם המהרי"ל דיסקין שלא יתכן לומר שיש על זה הלכה של יהרג ואל ויעבור משום שאם כך, אנו נאמר מדוע אותו שמלבינים את פניו ישאר בחיים ואילו השני ימות?! ראה שם שהביא עוד מקורות לכאן ולכאן. ובכל אופן, אם זה נאמר רק כדי להעצים את חומרת האיסור. השאלה אם זה בכל מצב כמובן אינה שייכת
בהצלחה
זה הלכה למעשה למות ולא להלבין
אני מניח שעברת על המקורות המצויינים…
השאר תגובה