שלום,
כמה שאלות בדיני ברכות:
א. אדם שבירך על עוגיה והיא נפלה לו והתלכלכה, ובכל זאת אכל ממנה פירור אחד, האם עדיין כשרוצה לאכול מעוגיה אחרת עליו לחזור ולברך כפי שכתב השו"ע או כיוון שאכל קצת זה נפטר בברכתו (כמובן לא היתה דעתו על עוגיות אחרות)?
ב. אדם שרוצה בחוף הים לברך על מים ולשתות בלא חולצה האם מותר? והאם ליטול ידיו קודם כי קרוב לודאי שנגע במקומות המכוסים?
ג. מובא בפוסקים שכשאדם מברך לכתחילה צריך לכוון שהוא מכוון לפטור כל מה שיביאו לפניו, השאלה היא האם צריך לכוון כך כל פעם שבא לאכול או שתנאי אחד מספיק לכל השנה?
ד. האם כשבא לשתות מים מברז והברז סגור ובירך, האם בדיעבד יוצא י"ח? הרי זה דומה למקרה שודאי יגיע אליו המאכל שבירך עליו (כמו מאכל המונח באריזה) שכתב המשנ"ב בסימן ר"ו? למה צריך ברז פתוח?
ה. שאלה אחרונה, מה הענין שאחרי ברכה לבטלה אדם יאמר "ברוך שם כבוד…" למה זה עוזר ?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב
- אם אכל ממנה קצת זה לא בכלל המשנה ברורה בסי' רו לגבי מאכל שנפל. אבל אם לא היה בדעתו על עוד עוגיות זו בעיה כמובן, אא"כ הוא רגיל להמשך מאכילה לאכילה, ולא היה לו היסח הדעת של ממש. דברי המשנה ברורה אמורים באופן שהיה בדעתו לאכול עוד עוגיות אבל יש שהחמירו אם לא טעם מזו שעליה רצה שהברכה תחול לכתחילה.
- מעיקר הדין בשונה מתפילה מותר לברך ללא חולצה, העיקר שליבו לא רואה את הערוה, אבל לכתחילה יש להתכסות. ראה שו"ע ומשנה ברורה סו"ס עד.
- זה לא נושא של תנאי, אלא של רגילות, אם אתה רגיל להמשך ולאכול עוד זה בסדר.
- פותחים את הברז כדי שיהיה מזומן לו מיד לשתות ללא הפסק, כמו שלכתחיילה אוחזים הפרי בידו בשעת הברכה, אבל לא כדי שהברכה תחול על המים הזורמים שהרי בין כך מה שזורם לכיור לא תשתה…
- ברכה לבטלה יש בה חילול שמו יתברך, ועל ידי אמירה זו אתה עושה קידוש ה', וזה תיקון כל שהוא, ודאי זה לא עוקר את העבירה ומבטלה.
שבת שלום ומבורך.
לגבי 2, האם צריך באמת ליטול ידיו קודם הברכה משום חשש נגיעה במקומות המכוסים?
ולגבי 4, האם באמת בדיעבד אם לא פתח את הברז יכול לשתות או יש לברך שוב?
תודה
2. לפחות יקנח במידי דמנקי. 4. אפשר לשתות.
השאר תגובה