לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

שכח לספור בלילה ובמשך היום והתפלל ערבית מוקדם האם יכול עדיין לספור את יום האתמול

שלום הרב,
רצינו לשאול- אדם ששכח לספור ספירת העומר בלילה- ולא תיקן זאת במשך היום, ובאותו יום התפלל ערבית מבעוד יום, ורק אחרי ערבית נזכר שאתמול לא ספר (או טעה בספירה)- האם יכול לספור עכשיו (קודם בין השמשות אחרי ערבית. בלי ברכה כמובן)- ולהמשיך לספור למחרת בברכה?
תודה רבה

תשובה:

שלום רב,

הוא יכול לספור באותו יום כמובן ללא ברכה. אולם בשאר הימים הוא יכול להמשיך לספור בברכה.

מקורות:

העובדה שהוא התפל ערבית אינה מחליפה את היום. היום עדיין נחשב עד הלילה או ספק עד השקיעה. ראה סי' רלג וסי' רלה שאלו המתפללים ערבית מבעוד יום, הוא מחמת דעת הפוסקים הסבורים שלר' יהודה לענין תפילה זה נחשב כבר לילה. אבל לגבי שאר הדברים עדיין זה יום. ואפילו אם יש בזה מחלוקת או ספק. זה נכלל בספק ספיקא הכללי לגבי שאר הימים, כלומר, ספק אם כדעת הבה"ג שכל יום הוא מצווה בפני עצמו, וספק האם הוא בירך בזמן, וזה הפשטות שהוא הספיק לברך בזמן. ראה גם את תשובת הרשב"א שהובאה בבית יוסף סי' תפט שכתב "ציבור שטעו ביום המעונן ובירכו על ספירת העומר חוזרין דהיכי לימא היום עשרה ימים ואינם אלא תשעה כי אותו היום יום תשיעי הוא ולא עשירי עד צאת הכוכבים והמדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים וכן ראוי לעשות עכ"ל וכך הוא מנהג העולם". וכך פסק בשו"ע שם. כלומר, הפשטות היא שספירת העומר ממש לא תלויה בעובדה שהתפלל ערבית או לא. וראה ש"ך בתחילת סי' קצו מפורש לגבי ספירת העומר.

הצטרף לדיון

10 תגובות

  1. ורק לבירור נוסף אם אפשר:
    רק לשאול- מה ההבדל בין דין זה, לבין מה שפסק מרן בסימן ל' סעיף ה' לגבי תפילין כשהתפלל ערבית מבעוד יום, שלא יכול להניחם עוד.
    תודה.

  2. ראה משנה ברורה שם ס"ק יז מדברי החולקים, וממילא עדיין יש לו כאן ספק ספיקא שיוכל לסמוך עליו כדי להמשיך לספור בברכה.

  3. שוב כבוד הרב, סליחה על השאלה שוב ושוב (מאד חשוב לי להבין את הפרטים בצורה נכונה)-
    יוצא שמכ"מ לדעת מרן לא יכול להניח (ומקור דבריו בתרומת הדשן (ח"ב סימן קכ"א): מי שלא הניח תפילין עד אחר תפלת ערבית, שאסור לו להניחם אז, הואיל ועשה אותו לילה בתפילתו, דתרי קולי לא עבדינן).
    וגם לדעת החולקים, יש לומר שהקלו עליו להניח מפני הטענה ששמא יוצא בזה ידי תפילין- אך בנידון דידן בספירת העומר- כיצד נחזור ונחייב אותו לברך שוב, והרי גם במשנה ברורה שכבוד הרב ציין, לכאורה כתבו שיניח בלי ברכה (וידוע דזוהי גם דעת מאור הדור הגרע"י זי"ע)- ולמרות שגם בתפילין יש לעשות ס"ס- ספק שמא מדאורייתא תפילין זמנם גם בלילה (כדעת רוב הפוסקים. וכ"פ גם מרן בסימן ל סעיף ב'. ורק מדרבנן אמרו שלא יניח בלילה שמא יפיח בהם), וגם אם לא- ספק שמא הניח בזמן.
    וגם מה שהביא הרב בשם תשובת הרשב"א- ראשית שם מדובר בציבור, ועוד לכאורה שם הדגש הוא שאי אפשר לברך על העומר אלא רק לאחר צאת הכוכבים, אך לא להשליך על נידון דידן.
    וכן הש"ך בסימן קצ"ו (אם הבנתי נכון הרב התכוון למה דאיתא ביו"ד גבי הפס"ט למי שבעלה התפלל מבעוד יום- וידוע דדעת האחרונים להקל בזה) אך מכ"מ שם לא מדובר שנתיר לה לברך במקום שיש ספק ברכות.
    ועוד שלדעת הגאון נודע ביהודה- אין לדמות ספירת העומר לדין הז"נ (כידוע במחלוקתו עם השל"ה הקדוש).
    ואולי כוונת הרב לדעת הרדב"ז (הביאו בשו"ת שערי ציון סימן כט') היא דכשיש ספק בעצם המצווה (כגון בספירת העומר. ואיכא למימר הכי גם בתפילין- האם זמנם מהתורה בלילה). לא אומרים ספק ברכות להקל. אך לכאורה לדעת מרן כפי שמופיע כאן (בסימן ל) לא אומרים כן. כלומר שאם נלך במהלך זה- יש לעיין מדוע בתפילין נחמיר ובספירת העומר נקל.

    אני מבין שזהו טורח גדול לענות, אך אשמח אם בכל זאת יוכל הרב.
    סליחה ומחילה מראש.
    יונתן

  4. למעשה אם נסכם את כל שאלותיך, נוכל לשאול יותר חזק… שלכאורה הרי יש לנו כלל פשוט במשנה ברורה בסי' רטו, שכשם שספק ברכות להקל, גם ספק ספיקא בברכות הוא להקל ולא מברכים, ואם כן מדוע מברכים בספירת העומר על ידי ספק ספיקא [ושאלה זו אינה קשורה דוקא לחשבון שלי, היא קושיא כללית בכלל האמור במשנה ברורה כאן שמי שספר ביום יכול להמשיך ולספור בברכה משום ספק ספיקא]. והתשובה הידועה על כך, שבעצם העיקר להלכה כדעת הסוברים שכל יום היא מצוה בפני עצמה, הוא לא ספק השקול, ולכן כאשר מצטרף כאן עוד ספק נוסף, מברכים ולא אומרים ספק ברכות להקל. וממילא לא ניתן להקשות מתפילין וכו', כל מה שהבאתי משם הוא להוכיח שלמרות שהשו"ע כך סבר כיון שיש חולקים, לענין ספירת העומר הוא עדיין ספק ספיקא. וממילא גם לא התכוונתי לרדב"ז וכו', שים לב שכל זה פלפולים בדברי המשנה ברורה שנכונים לכאורה גם ללא קשר לחשבון שלי, ובעצם הם אינם נכונים בגלל התשובה הנ"ל.

  5. סליחה ומחילה מכבוד הרב, ותודה רבה
    לכאורה גם תפילין אינו ספק שקול- שהרי עיקר להלכה דמדאורייתא שלילה הוא כן זמן תפילין (כן פסקו רוב הראשונים, וכן פסק מרן בעצמו).
    מדוע שגם כאן לא נאמר ספק ספקא

  6. א. מאיפה ידוע שהטעם של הת"ד משום שלא ספק השקול.
    ב. האם אמרי סס של התד גם בבין השמשות של ערב שבת אחרי תפילת ערבית.
    חשוב לי הנומוקים
    תודה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל