כבוד הרב שלום,
חברתי העלתה נושא שמטריד אותה וגם אותי בעניין של קידושי שחוק. מעיוני בשאלות דומות באתר דעתי נחה מעט אך הייתי רוצה לשאול בכל זאת כדי שאוכל להיות רגוע.
כשחברתי הייתה בבית הספר (חילוני) בחטיבת בניים, באחת ההפסקות כשהם ישבו ניגש אחד הנערים לקח זרד של ענף ועשה אותו כמעין טבעת ניגש לחברתי ואמר לה את הנוסח "הרי את מקודשת וכו'" ושם לא את הענף על האצבע.
חברתי זוכרת את הדברים ממש במעורפל ואומרת שזה היה בצחוק ולא הייתה כוונה אמיתי לעניין.
אציין כמה דברים שהיא העלתה:
1. הזרד של הענף שאינו שווה פרוטה ככל הניראה.
2. לא היו עדים כשרים משום שכולם היו קטינים (כיתות ז'-ח') ואינם שומרי תורה ומצוות.
3. לא הייתה כוונה אמיתית וזה היה בגדר צחוק.
4. היא לא זוכרת כמה אנשים היו ואם היו בנים וכמה היו.
הייתי רוצה לדעת אם יש חשש לקידושין במקרה הנ"ל.
בברכה,
תודה רבה
יוסי
תשבה:
שלום רב,
אכן יש כאן כמה צדדים להתיר. העובדה שאין בזה שווה פרוטה. ראה בשו"ע סי' לא שם נפסק שהמקדש אישה בפחות משווה פרוטה הרי זו ספק מקודשת שמא שווה פרוטה במדי. וכתבו רוב הראשונים שאין זה אלא חומרא מרבנן, משום שאפילו אם במדי זה שווה פרוטה אין לזה אלא מקומו ושעתו. ולדעת הרמב"ם אם אכן זה שוה פרוטה במקום אחר והוא יכול לקחת את זה למקום אחר היא ספק מקודשת. (ראה בבית יוסף אבה"ע סי' לא שהביא את הדעות בנושא). אלא שאני מסופק מאד אם יש מקום בעולם שדבר כזה יכול להיות שווה פרוטה. ובכל אופן, אם נאמר שזה חומרא מדרבנן, אפשר שלא החמירו אלא בקידושין רגילים ולא בקידושי שחוק שזה עצמו רק חשש קידושין (כמובן זה תלוי בסיטואציה וכל מקרה צריך להבחן לגופו)
ב. נשמע שאכן אין כאן עדים כשרים. אני לא יודע אם אכן הם היו קטנים. ילדי כיתות ז' ח' יכולים בהחלט להיות לעל גיל בר מצווה, אבל עצמם העובדה שאינם שומרי שבת לכאורה אינם כשרים לעדות. בנוסף יש לדעת שיש אומרים שאם חלק מהעדים פסולים ולא היה ייחוד של העדים הכשרים זה פוסל את כל העדות (ראה ריטב"א קידושין מג וקצוה"ח סי' לו).
ג. אם היא אינה זוכרת האם בכלל היו שם בנים. זה עוד ספק, בקידושין. בנוסף, יש לדעת שאם היא לא שמה לב שיש שם בנים, הקידושין לא חלו. ראה בסי' מב סעי' ד' שהמקדש והמתקדשת צריכים לדעת שיש עדים שלפניהם הם מתקדשים, ראה שם גם באבני מלואים שהביא כמה טעמים בנושא (מהרי"ט, ודעת עצמו).
ד. באופן ששניהם אומרים שזה היה בצחוק וגם העדים אומרים שברור להם שזה היה בצחוק, גם זה סיבה לקולא, ראה בפתחי תשובה תחילת סי' מב שהביא בשם הנודע ביהודה שבמקרה כזה לא שייך לומר דברים שבלב אינם דברים משום שזה ברור לכל שזה היה בצחוק.
אולם כפי שכתבנו בכמה תשובות באתר, רק נוכל לחזור על זה שוב. שנערים ונערות חייבים לדעת שהמשחקים הללו אסורים בתחלית. והם רק גורמים לבעיות בעתיד.
הרבה הצלחה
