הייתי באזכרה של שלושים של קרובת משפחה בבית עלמין, ועלו שתי שאלות:
א. לפי מרן שו"ע כבר ביום השלושים מותר לאבלים אחרי גערה להתגלח ולהסתפר. מה הדין כשזה יוצא בתקופת העומר?
בילקוי מהד אינטרנט לא מצאתי. התקשרתי לרב שבתאי לוי וענה שהם צריכים להמתין עד ל"ד לעומר.
זה מענין כי אפילו בחוהמ כשנופל שלושים מותר להם להתגלח לפחות.
ב. היו קבוצה במרחק 15- 20 מטר בערך שרצו לומר קדיש אך הם היו רק 8. שלחו אחד וביקשו שנקשיב ונענה אמן. אפשר היה לשמוע את האומר ולראות אותם. אך האם המרחק לא גורם לכך שזה לא נחשב מנין?
למעשה הם אמרו ועני להם אמן. השאלה אם זה בסדר. צע.
תשובה:
שלום רב
אין קשר בין הנושא של חול המועד לנושא של ספירת העומר, בחול המועד הגילוח אסור משום שמוטל היה עליו להסתפר לפני החג, ופשע בכך שלא הסתפר, ולכן מי שלא יכול היה להסתפר לפני החג מחמת אבלותו התירו לו להסתפר במועד. בספירת העומר הנושא הוא אבלות וזה לא משנה אם פשע בכך שלא הסתפר קודם לכן. וראה ילקוט יוסף אבלות סי' לז.
בענין צירוף למנין במקום שאינו מוקף ומקורה נחלקו הדעות: יש אומרים, שכל זמן שרואים אלו את אלו ואין ביניהם צואה או עבודה זרה או נכרי הרי הם מצטרפים, ראה שו"ת מנחת יצחק ח"ב סי' מד ושו"ת רבבות אפרים ח"א סי' מה, והורו שראוי להזהר שגם לא תהיה גדר או שביל ביניהם, ויש שכתבו שראוי שיהיו קרובים בתוך ארבע אמות, ראה דבר יהושע ח"ה סי' ג.
ערב נעים!
