שלום הרב!
אשתי לא רוצה לעבור ממקום מגורים שלה,מפני שטוענת שאם תעבור לא תוכל להמשיך לעבוד בגלל שאין לה איפה לשים את התינוק, אולם אין לה בעיה לעבור לעיר אחרת בתנאי שהיא לא תעבוד כך היא תוכל להיות עם הילד כל הזמן,
איך ההלכה מתייחסת לזה?
כלומר האם בעל יכול להכריח אותה לגור במקום מסויים?
האם בעל חייב לפרנס אשתו כשהיא לא דרה איפה שהבעל רוצה
תשובה:
שלום רב,
קצת התבלבלתי מהשאלה… מהרישא נראה שהיא מוכנה לגור בדיוק היכן שהבעל רוצה. אולם התנאי שהיא מתנה שבאותו מקום היא אינה רוצה לעבוד. ומהסיפא נראה שהיא אינה מוכנה לגור כלל במקום שהבעל רוצה. אבל אנסה לעשות מעט סדר בסוגיה.
באופן עקרוני נפסק בשו"ע אבה"ע סי' עה סעי' א' שאישה חייבת לגור במקום שהבעל רוצה (אם זה באותה מדינה) אולם יש לכך הרבה סייגים, נזכיר רק את הבולטים שבהם, שאינו יכול לשנות את מקום מגוריהם מכפר לעיר גדולה או להיפך או לשנות מעיר שיש בה רוב יהודים לעיר שיש בה רוב נכרים, או מעיר טובה יותר לעיר פחות טובה. הרעיון הכללי הוא שהוא יכול אכן לקבוע את מקום מגוריהם, אבל אינו יכול לשנות לרעה.
אבל חשוב להדגיש, שהסיבה שהבעל הוא זה שיכול לקבוע את מקום המגורים, הוא משום שהוא זה שמחוייב בפרנסת הבית, במדור (דיור האישה). אבל אם אתה מסתכל על המצב כשווה מולה, שגם היא חייבת לעבוד ולעזור בפרנסה, מדוע אתה סבור שיש לך זכויות עודפות ולקבוע היכן לגור?
לסיכום, התנאי שהיא מציבה או לגור במקום א' עם עבודה, או במקום ב' בלי עבודה, ליגיטימית לחלוטין. והבעל אינו יכול לכוף אותה לעבור למקום אחר ולעבוד שם בניגוד לרצונה.
הרבה הצלחה
