שלום,
אנחנו גרים בבית קרקע כשבכניסה לבית יש שביל ואחריו שטח עם צימחיה לא צפופה ואחוריו גדר אטומה של החצר האחורית של השכנים. אנחנו עם ילדים והם בונים מחנה ואוספים בקבוקים וגם אנחנו לפעמים שמים שם לבנים וכל מיני חפצים בדרך לבפנים או לבחוץ וכדומה.. השכנה מתלוננת שזה מפריע לה ואנחנו שואלים מה אומרת ההלכה שמצד אחד מדובר בצידי רשות הרבים ולא בביתנו הפרטי ומצד שני זה לא אמור להפריע לה ויותר נראה שזה בעיקר מפריע לה בראש מכיוון שבפועל היא לא רואה את הבאלגן לא מהחצר ולא מהחלון והיא צריכה ממש לצאת מהבית וללכת במיוחד מאחורה כדיי שזה יפריע לה. ראוי לציין שאנחנו מנסים לשמור על הסדר וגם יש הרבה אנשים ששמים בשטח כזה שמול הבית שלהם ספסל ועציצים וכו.. האם אנו מחויבים להתחשב בשכנה וכן לגבי משחק של הילדים בכדור ברחבה שבין הבתים האם מותר ובאיזה שעות ומה קורה אם פעם בשבועים בערך הכדור יכול לעוף לתוך החצר וזה ממש מפריע לה האם מפני זה הם יצטרכו להפסיק לשחק.
תשובה:
שלום רב,
כפי שהבנתי השטח שהילדים משחקים אינו רכוש משותף ואין לשכינה זכויות בשטח. אם כן, היא לא יכולה למנוע מלשחק שם, כל עוד שאין לה נזק ממשי. אם היה מדובר ברכוש משותף שאף השכינה שותפה בו, יש לנהוג בהתאם למקובל בלבד.
לגבי המשחק בכדור, אם הכדור נופל לחצר השכינה פעם בשבועיים בלבד, זה אכן אינו נחשב להפרעה שבגללה יהיה ניתן למנוע מהילדים לשחק. עם זאת יש להזהיר את הילדים, להיזהר מאוד שהכדור לא יפול כלל, מאחר שגם זה יכול לעצבן אנשים. ולפנים משורת הדין, ראוי לבחור במשחק אחר ולא לשחק בכדור.
מקורות:
לפי הדין יש מושג בשם 'סימטא' או 'צידי רשות הרבים' שכל אחד רשאי להשתמש בו לצרכיו ובכל עת שאחד משתמש בסמטא הרי היא כמושאלת לו. עיין שיטה מקובצת ב"ב דף פד ע"ב.
