הוצאת פסולת בשבת – בורר ומוקצה

רבני בית ההוראה
ל' ניסן ה'תשע"ו

בשבת האחרונה הרחנו ריח לא נעים ממגירת הירקות .
מבדיקה התברר שיש בפנים כמה תפוחי אדמה רקובים , ושאלתי היא האם אפשר להוציא את התפוחי אדמה הרקובים .
1 ) משום בורר .
2) משום מוקצה.

תשובה:

שלום רב

  1. יש כאן בהחלט בעיה של בורר ואסור להוציא אותם בשבת. זה בעצם הבורר הקלסי ביותר, שאתה מוציא את הפסולת כדי לתקן את האוכל. הרי בעצם עיקר מלאכת בורר היא כאשר הדבר נעשה ל”אוצר”, כלומר לא תוך כדי אכילה אלא כדי לתקן את כללות התבואה וכדומה, וכך זה ממש במקרה שלכם. אלא שהתורה אסרה זאת גם בשעת האכילה כאשר אתה מוציא את הפסולת מהאוכל, כי זה נראה כמו לאוצר…
  2. מצד מוקצה אין בעיה, כיון שיש ריח לא נעים, וזה בכלל ההיתר של הוצאת “גרף של רעי”, שלא גזרו בו חכמים איסור מוקצה מחמת שהוא מפריע בטינוף ובריח.

6 תגובות

    רוני:

    שלום כבוד הרב,
    האם תפוחי אדמה הם לא גדולים מידי בכדי שנאמר שהם מעורבבים זה בזה ?

    רבני בית ההוראה:

    ודאי שיש בכך בורר. אפילו בספרים כשאינם מסודרים אלא נתונים בערימה יש איסור בורר כמובא בפוסקים.

    משה:

    האם הוצאת תפוח אדמה רקוב וגם כמה שלא רקובים יחד מהמגירה תפתור את בעיית הבורר?

    רבני בית ההוראה:

    יתכן. אבל הבעיה היא שהתפוחי אדמה שאינם רקובים הם מוקצה, עליהם אין ההיתר של גרף של רעי…

    רוני:

    ברירה בגושים גדולים:
    ברירה שייכת רק בדברים קטנים שיש בעירובם משום עירוב, אבל בשר המונח ברוטב אינו בגדר ברירה כלל. מסיבה זו, יש המתירים‏[19] לברור ספרים, שכן לשיטתם ספרים הינם גושים גדולים, שאין בעירובם משום עירוב, ולכן אין בברירתם משום איסור ברירה.

    יש האומרים, כי הצבת מסננת על ברז מים שמעורב במים עפר או דבר אחר ואין הדרך לשתותם ללא ברירה, אסור‏[20]. בעיה הלכתית זו, תקפה בברוקלין שם מצויים תולעים זעירים במים, ועל הברז יש כעין מסננת המסננת את המים מהתולעים, למרות זאת, מנהג העולם להתיר, והקהל החרדי בברוקלין, שאינו שותה מים מהברז ללא מסננת, נוהג כך גם בשבת, ואינו מכין מים מערב שבת לשבת‏[21].

    ויקיפדיה.. :)

    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A8#.D7.91.D7.A8.D7.99.D7.A8.D7.94_.D7.91.D7.92.D7.95.D7.A9.D7.99.D7.9D_.D7.92.D7.93.D7.95.D7.9C.D7.99.D7.9D

    רבני בית ההוראה:

    עירבבת כאן כמה נושאים… אין ספק שהנושא הכי לא ברור בהל’ בורר הוא להגדיר מה היא תערובת ואין בזה הלכה פסוקה, אולם לגבי גוש הנמצא בתוך נוזל, מעבר למחלוקת היסודית אם יש בו איסור בורר גם כשהוא קטן (כלשונו הידועה של המהריט”ץ שמתיר להוציא חרק ממשקה, שלא כפי מנהג רבים שמחמירים להוציא אותו עם המשקה שסביבו: “אין ברירה בלח וגם את הצרעה ישלח”). בנוגע לספרים אי אפשר לתת כזה מן כלל גורף, הזכרתי ברמז, שיש מחלקים בין אם הכריכות ניכרות לבין אם אינן כאלו, ובודאי שי בורר לפעמים גם בדברים יחסית גדולים כאשר לא ניכר ההבדל ויש צורך במיון, ראה משנה ברורה סי’ שיט בענין זה על בורר בבגדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *