לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

שנים מקרא ואחת תרגום בחול המועד

כבוד הרב שלום ,
הובא בשם החיד"א שיש לקרוא שמו"ת של "וזאת הברכה" בערב שמיני עצרת (כלומר הושענא רבא) , האם משמע מדבריו שאסור לקרוא תרגום בחוה"מ כמו שאסור ביום טוב ושבת (לכתחילה לפי הקבלה )- כי אחרת למה רשום דווקא ערב ש"ע ולא בכל חוה"מ שלפני ש"ע ( נניח שישנם כמה ימי חוה"מ משבת חוה"מ עד שמיני עצרת?!.תודה רבה

תשובה:

מדבריו נראה שיש ענין דווקא בליל הושענא רבה ולאו דווקא למעט חול המועד. ראה בבן איש חי שנה ב' לך לך אות ט'. וראה עוד במשנה ברורה סי' רפה ס"ק יח. אולם בסי' תרסט סק"ד כתב לקרוא בליל שמחת תורה. אבל הרעיון הוא ברור לקרוא לפני המועד – שמחת תורה. או שיש ענין בהושענא רבה, ואין כאן מיעוט על חול המועד.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. בס"ד
    בעקבות תשובתכם אבקשכם לעזור לי במה שאני מתלבט בו:
    1. איך להבין את הסתירה לכאורה בשו"ע שהזכרתם, לעניין מתי נקרא "קורא פרשיותיו עם הציבור" האם בשבוע חול המועד, שהקריאה בשבתו היא קריאה אחרת, מתי אדם לקרוא את שמו"ת, האם נחשב גם זמן זה בשבוע שלפני קריאת שבת של חול המועד?
    ומדבריכם התרשמתי שעניתם בחיוב שרשאי אדם להכין שמו"ת מרגע שהתחילו במנחה את קריאת השבת הבאה, אפילו שבאמצע יש שבת חול המועד דומיא לקריאת ראש חודש.
    אשמח למקורות בעניין זה.
    2. אם כך, הוראת השולחן ערוך עוסקת רק בהושענא רבה ובשמחת תורה, ולא בשבוע חול המועד פסח.
    אשמח לאישורכם על מסקנתי זו.
    3. לפיכך השאלה היא בשבוע הזה שחל בו שמחת תורה, היות ומעניינה הוא קריאת פרשת זאת הברכה, מתי יכול אדם להתחיל את מצוות שמו"ת עם הציבור?
    האם באמת ממנחת השבוע שעבר, כבכל שבוע?
    או דלמא, מערב שמחת תורה (או כדברי המקילים ממנחה של הושענא רבה ואילך) ועד זמן הקריאה של פרשת זאת הברכה ביום שמחת תורה עצמו, מכיוון שהקריאה אינה כבכל שבת אלא זמנה הוא מענייני שמחת תורה עצמה?
    אשמח למקורות של מי שמדבר בזה. בכל מקרה תבורכו. קיץ שמח ובריא.

  2. זמן אמירת השמו"ת להרבה פוסקים הוא רק ממוצאי השבת שבה יקראו את הפרשה, אבל לפני השבת של חול המועד אין לקרוא שמו"ת. ראה כאן.
    http://din.org.il/2016/04/17/%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%A9%D7%97%D7%9C-%D7%91%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91/

  3. לאחר עיון במקורות שהבאתם בהפניה, לא ברורה לי דעתו של קנה בשם בשאלת שבוע חוה"מ של פסח ומה שהכריע הוא בעניין הו"ר ושמחת תורה וקריאת פרשת בראשית דומיא למה שהבאתי בדברי בסעיפים 2 ו 3.
    ואפשר ששבט הלוי לא חולק עליו שכן גילה דעתו רק בחוה"מ פסח.
    לפיכך לא ברור לי הפסק שפסקתם, שיש לפחות דעה אחת הפוכה (שבט הלוי שציטטתם לגבי שבוע פסח) ומה ראיה בזה לפסיקתכם?
    לתשובתכם המפורטת גם על התגובה הקודמת אודה

  4. בקנה בשם ברור שאם יש שבת באמצע בה קוראים קריאת המועדות, לא ניתן לקרוא שנים מקרא לפני שבת, ואין הבדל בין פסח לסוכות. בשבט הלוי חולק על העקרון הזה, ואומר שכיון שכבר התחילו לקרוא במנחה של שבת ובשני וחמישי פרשה זו, ניתן לומר שנים מקרא אפילו בפסח וכל שכן בסוכות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל