שלום
א. אבל בתוך שנה על אביו, האם יכול לברך שהחיינו על טלית גדול חדשה?
ב. אדם שלא מבשל מיו"ט לשבת כלל, מבשלים את הכל לפני החג (יש לנו כיריים אינדוקציה), האם יעשה עירוב עם ברכה (מישהו אמר לי שבכף החיים כתוב לשים עירוב בלא ברכה לכן אני שואל)?
ישר כח
תשובה:
שלום רב
אין איסור לאבל לברך שהחיינו, כמבואר במגן אברהם סי' תקנא ס"ק מב ובמשנה ברורה שם ס"ק צח, אלא שאסור לאבל ללבוש בגדים חשובים חדשים בשנה זו אלא אם כן יתן לאדם אחר ללובשם שלושה ימים עד שיפוג החידוש שבהם, ראה רמ"א סי' שפט סעי' ג, ואף שמנהג הספרדים להחמיר בזה רק בבגדים לבנים, כמובא בילקוט יוסף אבלות בהרחבה, נראה שטלית היא בכלל בגד לבן שאין לחדש בשנה זו, אלא אם כן הקודמת אינה ראויה לשימוש שאז יש בכך צרכי מצוה.
גם מי שכל צרכי השבת מוכנים לו יעשה עירוב, כיון שיש סוברים שלא ניתן להדליק נרות שבת ללא עירוב, ראה שו"ע סי' תקכז סעי' יט, אלא שכפי שכתב הכף החיים שם יערב ללא ברכה מחמת הספק. וראה שמירת שבת כהלכתה פרק לא הערה מג בשם הגרש"ז אויערבך, שאם נמלך ורוצה לבשל יוכל לסמוך על עירוב זה.
חג שמח.
אני חושב שלדעת הספרדים אין איסור בלבישת בגדים חדשים לאבל כל השנה, אפ' בבגד לבן, כמבואר בילקוט יוסף ז"ל: "אבל כל שלשים יום בשאר קרובים, ובאביו ואמו עד שיגיע הרגל אחר שלשים, ויגערו בו חבריו, אסור לו ללבוש בגד חדש לבן ומגוהץ, ושאר בגדים אפילו חדשים מותר ללבוש מיד אחר השבעה, ויכול לברך עליהם שהחיינו, שלא היה בכלל גזרת חכמים אלא בגד חדש לבן, אבל שאר צבעים לא היו בכלל הגזרה".
מועדים לשמחה.
מי שמניח עירוב תבשילין ומוכן אצלו כבר כל הבישולים וחסר לו רק הדלקת נרות: לדעת הפס"ת בסימן תקכ"ז יש לעשות עירוב תבשילין עם ברכה וכ"פ הרב מלמד. אמנם לדעת מרן השו"ע שם בסעיף י"ט בסתם אין חובה להניח עירוב תבשילין בשביל הדלקת נרות. ולכן פסקו האור לציון וחזו"ע בשם מאמר מרדכי וכה"ח להניח עירוב ובלי ברכה. וכתב הפס"ת שם שהכי טוב לכתחילה לבשל משהו ביום שישי לכבוד שבת כגון: ביצה או מים חמים לכבוד שבת ואז לכו"ע יעשה עירוב תבשילין עם ברכה.
אכן הובא בדבריו שנהגו לאסור רק עד הרגל הבא שלאחר השלושים, אף שציין גם למנהג של הי"ב חודש ובשאר בגדים.
אמת. כאן מדובר באדם שאין לו יכולת לבשל ביום טוב בגלל שהכיריים שלו חשמליות.
השאר תגובה