לגבי שמן קנולה בפסח: מפני ששמן קנולה לא היה בכלל הגזרה לכאורה יש כאן גזרה לגזרה ואין גוזרים גזרה לגזרה, וכך לגבי תפוחי אדמה שיש שאסרו ולא הגיעו לאירופה עדיין בזמן גזרת הקטניות.
לגבי בוטנים (בעצם השם הנכון הוא "אגוזי אדמה" ובוטנים היה אמור להיות שמם של פירות אלת הבטנה הנקראים "פסטוקים") בפסח: השאלה היא אם בבוטנים נתקיימו הסיבות לגזרת הקטניות כמו:
שאת הקטניות (כולל דברים שמבחינה בוטאנית הם לא קטניות כמו האורז והתירס שהם ממשפחת הדגניים) היו שמים בשקים כשבשקים כמותם שמו גם חמשת מיני דגן (או לפחות חלק מהם),
שבשטחי שדה שזרעו חמשת מיני דגן היו זורעים בזמן אחר קטניות (או שמדובר בזריעת קטניות קרוב לשטחים של חמשת מיני דגן).
אם בבוטנים לא נתקיימו הסיבות לגזרת הקטניות, אז לכאורה גם אם הם היו בזמן הגזרה וגם אם הם קטניות, אין לאוסרם משום איסור קטניות, ובפרט שאם הם גם אינם קטניות, אז לכאורה לא שייך כלל לאסור בהם משום איסור קטניות וזה אף לא חומרה בעלמא במקרה כזה.
לגבי עניין מנהג איסור הקטניות, יש הרואים בזה גזרה או תקנה שזה יותר חמור ממנהג (ובכל מקרה מנהג ישראל דין הוא אך לא צריך להוסיף מעל ומעבר על מה שבאמת שייך למנהג).
תשובה:
שלום רב,
נסה לעשות מעט סדר בדברים.
הסיבה שרוב הפוסקים אסרו את הקנולה אינו אלא משום שהם סברו שזה נחשב לקטניות ולא דומה לקטניות. לדוגמא ראה מה שכתב באבני נזר (סי' שע"ג) "בדבר השמן מרעפם אשר הוגד לו משמי שאסרתי אותו על פסח כנים הרברים. וראייתי היה מחרדל שהקשה הט"ז סי' רנ"ג סק"א למה אין אוכלין בפסח מאי שנא מעניס. ותירץ משום שגדל בשרביטין ודומה לגידול קיטניות על כן היה בכלל גזירת קיטניות והוא הדין רעפם שגדל בשרביטין הכא נמי ברעפם שעושין מגופו שמן והוא בלי שום תערובות שאסור וכל שכן הוא וכן המנהג בכל מקום לאסור ולית דין צריך בושש". ואלו שהתירו הוא משום שהם סברו שאין זה קטניות.
ומה שכתבת לגבי תפוחי אדמה, אני לא מכיר מישהו שאוסר, לא התפו"א עצמן ולא קמח תפו"א. ואגב, על זה יש שאמרו בדיוק להיפך ממה שכתבת כאן, שאם התפו"א היה קיים בזמן הראשונים מן הסתם הם היו אוסרים את זה בדיוק כמו קיטניות שהרי קמח תפו"א דומה מאד לקמח חיטה. אולם מאחר שהם לא אסרו את זה ואפילו שיתכן שהסיבה היא משום שזה לא היה בזמנם, אנו לא יכולים לגזור גזירות חדשות.
לגבי שאר הדברים, ראה כאן במאמר סקירה על גזירת הקטניות, וראה שם שהובאו כמה טעמים לגזירה זו.
