לתרומות לחץ כאן

הכשרת כיריים קרמיות לפסח

כיצד ניתן ללבן כיריים קרמיות? האם הכיריים דולקות כשאין עליהם סיר?

תשובה:

כירים קרמיות, אם הינם מצופים בפורצלן, אין אפשרות להכשיר אותם לשימוש בפסח, אלא אם כן מכסים אותם בשני כיסויים, ומכיון שהנך כותב שאינך יכול לצפות בנייר כסף הרי שאין אפשרות להשתמש בהם בפסח, אולם אם הם מצופים זכוכית, למנהג האשכנזים אין להשתמש בהם, אולם למנהג הספרדים יש אומרים שאפשר להקל על ידי ניקוי הכיריים וחימומם למשך כרבע שעה על החום הגבוה ביותר, ובין המבערים להניח נייר כסף עבה, אם הכיריים הללו עיקרם עשוי קרמיקה וכד’ ויש להם ציפוי של זכוכית לא מועילה לו הגעלה אף למנהג הספרדים.

למיטב ידיעתי אפשר להחליף את ה”מבערים” של הכיריים מהסוג הנ”ל, ולצפות מסביב אליהם, באופן שאין דרך אחרת לבישול המאכלים, יש להקל על ידי נקיון והבערת המבערים, ואח”כ כל בישול להניח כמה חתיכות של נייר כסף דק תחת הסירים, באופן כזה הנסיון הוכיח שלא קורה דבר לכיריים עצמם.

מקורות:

דין הכיריים כדין חצובה שמבואר בדברי הרמ”א (סי’ תנא ס”ד) שצריך בהם ליבון, וכמבואר שם בשו”ע שכל דבר ששימושו על ידי האש חייב ליבון חמור, ואף כאן הבליעה של הדברים החמציים בכיריים נעשה על ידי מגע עם האש עצמה בין אם זה דבר נוזלי ובין אם זה דבר מוצק [ולכאן מש”כ חכ”א שנחשב לקיבל טעם שלא ע”י האש אין לו טעם, גם מש”כ שם שלד’ השו”ע הולכים אחר רוב תשמיש, אין לזה מובן, שהרי ודאי שרוב הקדירות וכו’ משתמשים בהם במיעוט זמן בחמץ, אולם הדיון הוא לא אם השתמשו בהם קצת חמץ או הרבה חמץ אלא אם רוב השימוש הוא באש או בהפסק קדירה עם מים בין האש לתבשיל, וכאן זה לא שייך כלל וכלל], ואמנם ראה במשנ”ב (ס”ק לב) שבחצובה די בליבון קל, אולם כל זה דווקא בכלי הראוי לליבון, אולם בכיריים קרמיות שדינם ככלי חרס, ולא מועיל בהם ליבון רק החזרה לכבשן וכמבואר בשו”ע שם ס”א  [ואם כי יש לדון בזה שעיקר תשמישו הוא באש שאולי דינו  כתנור מחרס עצמו, אך יש לחלק שהרי כאן אין זה ליבון שניצוצות ניתזין, וא”כ עדיין יש בזה דין שלא מועיל הגעלה לכלי חרס] ואולם לדעת השו”ע שהולכים אחר רוב תשמיש כתבו הפוסקים שלכתחילה יש להגעיל, אך כל זה דווקא בכיריים המצופים פורצלן שדינו ככלי חרס, אבל כיריים שהמבערים עשויים זכוכית חסומה דינם ככלי זכוכית שדעת השו”ע (סי’ תנא סכ”ו) שאין צריך שום הכשר, אך באמת כיריים אלו יתכן וחמורים יותר כיון שעשויים מזכוכית חסומה שבולעת, אולם מאחר והנסיון מוכיח שנשאר דברים דבוקים על הכיריים, הרי שיש לנקות היטב ולחמם את המבערים, אך לדעת הרמ”א שלמנהג האשכנזים אין מכשירים כלי זכוכית הוא הדין בכיריים אלו, ועי’ בשו”ע שם סכ”ה שאם הכלי הוא חרס ורק מצופה זכוכית דינו ככלי חרס ולא מועילה לו הגעלה ע”ש.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל