לתרומות לחץ כאן

מחיקת שם ה' שנעשה בקעקוע

שלום לכת"ר

א. לצערנו נמצאים רבים יהודים שעושים קעקועים על בשרם, ולא זו אף זו, חושבים שמגדילים לעשות מצווה בכך שכותבים שם ה' ופסוקים על בשרם.
מה עושה אדם שרוצה לשוב בתשובה ורוצה להשיר מבשרו הקעקעו, הרי לא מדובר בקעקוע סתם, אלא פסוקים ממש עם שם ה', פעמים שמות ה' ממש.

מה מורים לו לעשות במקרה שכזה? הרי אף להשאירו על בשרו זוהי בעיה, שהרי כל ימיו נכנס ויוצא מן מקומות המשוקצים, ממקלחת ומקווה?

ב. מה הדין לאדם שכתב פסוק עם שם ה' במחברתו ורוצה לחזק הכתב ולחזור עם עט, האם יש בזה ממחק?

ג. כתב בעפרון פסוק עם שם ה', והולך ונחמק מעט מעט עם הזמן במגע ידיו ודומה, האם נחשב למחיקת שם ה'?

תודה מראש

תשובה:

שלום רב

א. בשאלה זו האריך ידידי הגאון רבי עובדיה יוסף טולידאנו שליט"א בספרו משיב משפט יו"ד סי' יט, ועוד הניף ידו והביא שם מתשובות הגאון רבי אשר ויס שליט"א והגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, ומסקנת הדברים, שהואיל וגרם מחיקה מותר, וכמבואר בשבת קכ לגבי אשה שיש לה כתב של שם ה' על גופה שיכולה לטבול במקווה בלא לשפשף, אף שמגע המים גורם למחיקת ה', כיון שאינו נמחק באופן ודאי ולא על ידי מעשה בידים, משום כך גם כאן מחמת הצער הגדול שיש לאדם שיש לו קעקוע כזה, יש להתיר לו מחיקה על ידי גרמא, וסבר הגר"א ויס שם, שמחיקה על ידי קרני לייזר כמקובל היום נחשבת לגרמא, שכן הלייזר אינו מוחק את הכתוב אלא רק גורם למיתת התאים ופירוקם מה שיוצא לאחר זמן שהתאים מתחדשים ואלו שהתפרקו ועזבו את הגוף בטלה הכתיבה שהיתה עליהם. בעיקר נטה להקל בזה בנדונו שהכתיבה היתה על ידי גוי שלא ממש הבין מה הוא כותב, אבל נראה שבצמקום צער יש להקל בכל מקרה על ידי גרמא, וראה שם מדברי הפוסקים שהאריכו מדוע התירו גרמא רק לצורך מצוה ומשום צער ולא בכל מקרה שהוא, ומקור הדברים בשו"ת נודע ביהודה תנינא או"ח סי' יז.

ב. אין איסור וכך נוהגים סופרי הסת"ם.

ג. זה מתעסק ודבר שאינו מתכוין, ואפילו אינו גרמא, ואין לחשוש. כמובן לבוא בידים לחות ממש לגעת באופן שנראה לעין שימחק, יש להמנע.

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. אוי תשובה נפלאה!!!

    שאלה קטנה העולה לי מתוך דברי כבוד תורתו, שם בשטף דבריו ציין מקרה שנכתב על ידי גוי ולא הבין מה כותב, מדוע זה מועיל יותר להקל
    א. והרי הכתיבה היא דבר אחד ומחיקה דבר אחר, האם יש איזושהי זיקה בניהם לאפשר קולא בשלב המחיקה?
    ב. ולגוף הדבר כשלעצמו, האם שייך כוונה בשעת הכתיבה (שלא לצורך כתיבת סת"ם – שם יש עניין בדוקא) שמתביע כביכול בתיבות הכתובות עניין מסויים שאם לאו כוונה המילה הופכת כחול? נ"מ אם כתב סתם בלא כוונה ונכנס עם דברי הפסוקים למקום משוקץ וכו'?

  2. ודאי יש הבדל, ראה רמב"ם יסודי התורה פ"ו ה"ח, ומה שכתב שם להחמיר בגוי יותר מאפיקורס, כתב בעין יצחק או"ח סי' ה אות ח שחוששים שמא הגוי כתב לשם ה', אבל אם ידוע שאינו מבין מה הוא כותב, הדין שונה לגמרי.

  3. ברשותכם…מה הדין אם משהו כתב על קיר שם ה' ולא ידע את חומרת העניין….
    מה ניתן לעשות אם צריך לצבוע את הקיר….?
    מה ניתן לעשות?
    תודה רבה…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל