מניעת הריון בתחילת הנישואין בגין שהות הבעל בצבא

רבני בית ההוראה
י"ח אדר ב' ה'תשע"ו

שלום הרב,
אני ובן זוגי מתכננים להתחתן בקרוב. כשנתחתן אני אהיה בע”ה בשירות לאומי והוא יהיה בישיבה גבוהה לפני הצבא. האם יש היתר למניעת הריון בשלב הראשון של הנישואין, בהתחשב בעובדה שאם אכנס להריון בתחילת הנישואין אני אגדל לבד את הילדים במשך 3 שנים לפחות? בנוסף יש גם את השיקול הכלכלי..
תודה רבה!

תשובה:

שלום רב,

השאלה היא בעצם שאלה קשה. אני לא נכנס לפרטים שאת מציגה כאן, האם הם אכן מחוייבים המציאות או לא, אני מכיר הרבה אנשי קבע ששנים נשותיהם מגדלות את הילדים לבדן פחות או יותר. השאלה ההלכתית שאת מציבה לפתחנו אינה פשוטה כלל.

בשו”ע נפסק שחייב לשאת אישה כדי לקיים מצווה זו ומפורש שם שאסור לדחות אותה: כך כתב בסעיף הראשון בשו”ע אבן העזר: “חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות. וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו שופך דמים, וממעט את הדמות, וגורם לשכינה שתסתלק מישראל”. ובסעי’ ג’ הוסיף פרטים: “מצוה על כל אדם שישא אשה בן י”ח, והמקדים לישא בן י”ג, מצוה מן המובחר, אבל קודם י”ג לא ישא דהוי כזנות. ובשום ענין לא יעבור מעשרים שנה בלא אשה….מיהו אם עוסק בתורה וטרוד בה, ומתירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה, מותר להתאחר”.

כך שלמעשה אין מקור להיתר שעושים לעצמם אנשים מסויימים הרוצים “להתבסס” ואח”כ ללדת ילדים. ההיתר היחיד שהוזכר  הוא כאמור, מי שחשקה נפשו בתורה וירא שאם הוא ישא אישה טורח הפרנסה יפריע לו בלימודו, מותר לו לדחות את מועד קיום המצווה (אם אין חשש לעבירה).

אמת, איני מתכחש לעובדה שיש שוני גדול בין התקופות. ההנחה הפשוטה היא שאם אדם נושא אישה מיד יש לו טורח של פרנסה. המציאות הקיימת היום כפי שאתה מציג, שבעל בצבא ואת בשירות לאומי, מקשה על הפרסנה, ואילו בזמנם המציאות הזה מעט שונה, שהרי אמרו חז”ל: “תנו רבנן: אשר בנה אשר נטע אשר ארש – לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח”כ ישא אשה. ואף שלמה אמר בחכמתו: הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך, הכן בחוץ מלאכתך – זה בית, ועתדה בשדה לך – זה כרם, אחר ובנית ביתך – זו אשה”.

כלומר, קודם לבנות בית, ואח”כ לטעת כרם – לבסס פרסנה, ואח”כ לשאת אישה. וכל זה עד גיל עשרים!! לתשומת לב כחלון וחבריו !!!!

אבל כאמור, בהלכה אין איזכור לכך שיש היתה להמתין עד שיהיה לו בית ויתבסס בפרנסה. לכן ההצעה שאת מציעה להמתין שלש שנים מאד בעייתית מצד ההלכה. יחד עם זה, לעניות דעתי, בכל מקרה אסור לכם לדחות את מועד הנישואין, משום שכל ההיתר הקיים במי שחשקה נפשו בתורה כפי שהבאתי כאן מהשולחן ערוך קיים רק במדה שאין חשש להכשלות בעבירה. אבל המתנה של זמן מרובה ודאי יכול להביא לידי עבירה, לכן בכל מקרה אסור לכם לדחות את מועד הנישואין.

שיהיה לכם הרבה הרבה הצלחה ותזכו להקים בית נאמן בישראל!

2 תגובות

    יהודה:

    מה יהיה הדין באדם שנשא אישה ונולדו כמה בנים (3) זכרים אך בת לא נולדה לו והוא תלמיד חכם שנפשו חשקה בתורה וככל שעובר הזמן ומתרבים התינוקות תודה לאל הטרדות גוברות מאוד ומתמעט זמן התורה שלו בימים ובלילות האם יוכל לדחות בשנתיים את ההריון הבא בכדי ליתן רווח בין הילדים ולשקוע יותר בתורה. מצד חשש עבירה אין כאן מצד שני אפשר לומר דכל מה שהתירו בחשקה נפשו הוא קודם שנשא אישה והכניס עצמו לחיוב ועתה כיון שכבר נשא אישה ויש לו טרדות בשביל ריבוי טרדות לא התירו מצד שלישי סוף סוף תלוי הדבר אם ע”י המצוה הנ”ל יתמעט לימודו באופן ניכר ואם כן בנידון דידן עדיף טפי שכן תינוק רביעי בודאי יגרום לביטול משמעותי מאשר אדם לא נשוי שיתחתן ויביא ילד.

    רבני בית ההוראה:

    בשו”ע כתוב מי שנפשו חשקה בתורה כבן עזאי. כלומר, עם כל הכבוד היום אין כאלה וראה שם בבית שמואל שדן בנושא אם זה מחלוקת הרמב”ם והרא”ש. יחד עם זה צריכים לדעת שתמיד ילדים זה ממעט בלימוד התורה, אין אפשרות אחרת. כי מי שמגדל ילדים יודע את זה. יתכן שתוך שנתיים ללידה יש מעט יותר להקל משום שהיא נחשבת עפ”י ההלכה למינקת שאינה יכולה להרות. אבל רק הסיבה של לימוד התורה אני לא חושב שזה היתר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *