לתרומות לחץ כאן

מניעת הריון בתחילת הנישואין בגין שהות הבעל בצבא

שלום הרב,
אני ובן זוגי מתכננים להתחתן בקרוב. כשנתחתן אני אהיה בע"ה בשירות לאומי והוא יהיה בישיבה גבוהה לפני הצבא. האם יש היתר למניעת הריון בשלב הראשון של הנישואין, בהתחשב בעובדה שאם אכנס להריון בתחילת הנישואין אני אגדל לבד את הילדים במשך 3 שנים לפחות? בנוסף יש גם את השיקול הכלכלי..
תודה רבה!

תשובה:

שלום רב,

השאלה היא בעצם שאלה קשה. אני לא נכנס לפרטים שאת מציגה כאן, האם הם אכן מחוייבים המציאות או לא, אני מכיר הרבה אנשי קבע ששנים נשותיהם מגדלות את הילדים לבדן פחות או יותר. השאלה ההלכתית שאת מציבה לפתחנו אינה פשוטה כלל.

בשו”ע נפסק שחייב לשאת אישה כדי לקיים מצווה זו ומפורש שם שאסור לדחות אותה: כך כתב בסעיף הראשון בשו"ע אבן העזר: "חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות. וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו שופך דמים, וממעט את הדמות, וגורם לשכינה שתסתלק מישראל". ובסעי' ג' הוסיף פרטים: "מצוה על כל אדם שישא אשה בן י"ח, והמקדים לישא בן י"ג, מצוה מן המובחר, אבל קודם י"ג לא ישא דהוי כזנות. ובשום ענין לא יעבור מעשרים שנה בלא אשה….מיהו אם עוסק בתורה וטרוד בה, ומתירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה, מותר להתאחר".

כך שלמעשה אין מקור להיתר שעושים לעצמם אנשים מסויימים הרוצים “להתבסס” ואח”כ ללדת ילדים. ההיתר היחיד שהוזכר  הוא כאמור, מי שחשקה נפשו בתורה וירא שאם הוא ישא אישה טורח הפרנסה יפריע לו בלימודו, מותר לו לדחות את מועד קיום המצווה (אם אין חשש לעבירה).

אמת, איני מתכחש לעובדה שיש שוני גדול בין התקופות. ההנחה הפשוטה היא שאם אדם נושא אישה מיד יש לו טורח של פרנסה. המציאות הקיימת היום כפי שאתה מציג, שבעל בצבא ואת בשירות לאומי, מקשה על הפרסנה, ואילו בזמנם המציאות הזה מעט שונה, שהרי אמרו חז"ל: "תנו רבנן: אשר בנה אשר נטע אשר ארש – לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח"כ ישא אשה. ואף שלמה אמר בחכמתו: הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך, הכן בחוץ מלאכתך – זה בית, ועתדה בשדה לך – זה כרם, אחר ובנית ביתך – זו אשה".

כלומר, קודם לבנות בית, ואח"כ לטעת כרם – לבסס פרסנה, ואח"כ לשאת אישה. וכל זה עד גיל עשרים!! לתשומת לב כחלון וחבריו !!!!

אבל כאמור, בהלכה אין איזכור לכך שיש היתה להמתין עד שיהיה לו בית ויתבסס בפרנסה. לכן ההצעה שאת מציעה להמתין שלש שנים מאד בעייתית מצד ההלכה. יחד עם זה, לעניות דעתי, בכל מקרה אסור לכם לדחות את מועד הנישואין, משום שכל ההיתר הקיים במי שחשקה נפשו בתורה כפי שהבאתי כאן מהשולחן ערוך קיים רק במדה שאין חשש להכשלות בעבירה. אבל המתנה של זמן מרובה ודאי יכול להביא לידי עבירה, לכן בכל מקרה אסור לכם לדחות את מועד הנישואין.

שיהיה לכם הרבה הרבה הצלחה ותזכו להקים בית נאמן בישראל!

הצטרף לדיון

14 תגובות

  1. מה יהיה הדין באדם שנשא אישה ונולדו כמה בנים (3) זכרים אך בת לא נולדה לו והוא תלמיד חכם שנפשו חשקה בתורה וככל שעובר הזמן ומתרבים התינוקות תודה לאל הטרדות גוברות מאוד ומתמעט זמן התורה שלו בימים ובלילות האם יוכל לדחות בשנתיים את ההריון הבא בכדי ליתן רווח בין הילדים ולשקוע יותר בתורה. מצד חשש עבירה אין כאן מצד שני אפשר לומר דכל מה שהתירו בחשקה נפשו הוא קודם שנשא אישה והכניס עצמו לחיוב ועתה כיון שכבר נשא אישה ויש לו טרדות בשביל ריבוי טרדות לא התירו מצד שלישי סוף סוף תלוי הדבר אם ע"י המצוה הנ"ל יתמעט לימודו באופן ניכר ואם כן בנידון דידן עדיף טפי שכן תינוק רביעי בודאי יגרום לביטול משמעותי מאשר אדם לא נשוי שיתחתן ויביא ילד.

  2. בשו"ע כתוב מי שנפשו חשקה בתורה כבן עזאי. כלומר, עם כל הכבוד היום אין כאלה וראה שם בבית שמואל שדן בנושא אם זה מחלוקת הרמב"ם והרא"ש. יחד עם זה צריכים לדעת שתמיד ילדים זה ממעט בלימוד התורה, אין אפשרות אחרת. כי מי שמגדל ילדים יודע את זה. יתכן שתוך שנתיים ללידה יש מעט יותר להקל משום שהיא נחשבת עפ"י ההלכה למינקת שאינה יכולה להרות. אבל רק הסיבה של לימוד התורה אני לא חושב שזה היתר.

  3. למה הרבנים לא ענו לשואל שאם השרות הצבאי הוא חיוני להצלת נפשות, א"כ עוסק במצווה פטור מהמצווה, ולכאו' על הראיה שהבאתם שגבי מצוות ת"ת מצינו שלא הותר דחיה אלא אם הוא כבן עזאי, אינה ראיה דשאני ת"ת שאין בו דין עוסק במצווה פטור מהמצווה.
    מקווה לתשובה הלכתית ולא השקפתית

  4. למעשה אני לא הרב המשיב אבל אינני רואה מקום לדבריך, שכן בודאי אפשר לגדל ילדים גם כשהבעל נמצא בצבא. כמו כן מה שאמרת שאם הצבא הוא חיוני להצלת נפשות יש בזה עוסק במצוה, אינו מדוייק כלל, כיון שהיא מצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, ואינה דוחה מצוות אחרות.

  5. אני לא מבין את התגובה כלל הרי דין עוסק במצווה פטור מהמצווה נאמר גם כשאפר לעשות ע"י אחרים, ולשיטת הרשב"א נאמר גם ביכול לקיים שניהם, וא"כ למה כתבתם שדין זה לא נאמר כשיכול לעשות ע"י אחרים או כשאפר לקיים שניהם.

  6. הרי הוא לא עוסק כל שניה…. באמצע פעילות מבצעית הוא פטור מלרוץ הביתה לעסוק בפריה ורביה… אבל אנחנו מדברים על מעגל חיים שלם של אימונים שבת בסיס וכו', לא כל הזמן מצוה…

  7. התגובה של הרב לא מובנת הרי השואלת או' שאם יולד ילד בעלה יראה אותו רק שבת כן שבת לא, במשך שלוש שנים, הלזה הרב קורא פריה ורביה, להביא ילד ששלוש שנים ראשונות לחיו לא יראה את אביו, ומה אם מה שנודע בפסיכולוגיה, ששלוש שנים ראשונים לתינוק האם הקריטיות לנפש שלו ואם לא יקבל בהם מה שצריך נפשית, זה כאבן שאין לה הופכין.

    עד כמה שידוע לי רבנים גם מבין בעניני נפש, ולא רק בתלמוד.

  8. כבוד הרב כתב שאינו יודע מקור להתיר, אחר קידה, רציתי לשאול מאי שנא שהיום מעכבים את מצוות פריה ורביה, מגיל 18 ל23, [כך היה בישיבתי] בשביל שהבחור יהיה בנוי, לבין הנידון של השואל לעכב את הפריה ורביה בשביל שלא יכבד עליה ועל הולד להיות שלוש שנים עם אבא פעמים בחודש, וכבר נודע שהיום אפילו רבנים שלכם מתירים מניעה אחר לידה אם האשה חוששת מעוד לידה.

    אשמח לתשובה.
    עם נימוק הלכתי.

    וסליחה על ריבוי השאלות אתם לא חייבים לענות אם אין לכם תשובה.

  9. יש הבדל בין אדם רווק שכרגע אין לו אשה, אלא שהוא מצווה לטרוח לחפש אשה כדי שיזדמן לו לעסוק בפריה ורביה, לבין אדם נשוי שעוסק בקשר זוגי עם אשתו, ושם הנדון הוא למנוע, זה כבר חמור יותר ומצריך היתר בעל יסוד חזק. בנוגע לשאלתך השניה, יש הבדל עצום בין אשה שלא מסוגלת נפשית להכנס להריון לבין אשה שיש לה בזה קושי טכני, קושי טכני הוא קושי בריא שניתן להתמודד איתו בעזרת ה'. ולגבי התיאוריה שלך על החסך של הילד, לא נשמע מספק…
    הביטוי "רבנים שלכם" לא הבנתי… "תורה אחת יהיה לכם"…

  10. ישר כוח לרב, אם אפשר מקור לחילוק הראשון שהרב כתב בין רווק לנשוי.
    ובכלל ידוע לי שיש מקור שתורה אינה סיבה לדחות ת"ת, [שכנודע ת"ת הוא ע"מ לעשות] אבל מנלן שלא דוחים פריה ורביה בשביל לקימה בישוב הדעת מאי שנא משאר מצוות כמו תפילה ותפילין שנדחות בזמן כדי לקימם בישוב הדעת, וכנודע שרבים אינם מתפללין בנץ.
    ורק הבהיר שמה שכתבתי קודם רבנים שלכם כוונתי של בית ההוראה שלכם

  11. כבוד הרב המשיב, אם יורשה לי אומר שמהכירות אם השואלת מדובר בבחורה עם עבר קשה שעוד קושי נפשי עלול לגרום לה לקריסה [ע"פ חוות דעת פסיכולוגית ורבנית של בית הוראה] .
    וא"כ אני לא מבין כיצד העזתם לפסוק בנידון שלה בלי בירור מצבה הנפשי והמשפחתי.

    זאת ועוד אתם אומרים שלנימוק הפסק שלכם אין מקור אלא כך המנהג.
    וכי כך גדולי ישראל פסקו בענייני הקשורים לחיי נפש.
    לא לחינם גדולי ישראל נגד מענה בעניינים חשובים כלאחר יד ע"י אינטרנט.

  12. וכי נביא אני או בן נביא?? אשה במצב כזה כמו שאתה מתאר, גם בלי שהבעל בצבא יש לדון מה נוח וטוב לה ומה מזיק וכו', זה בכלל לא הנושא המדובר בשאלה. ואכן חשוב מאוד שכל שואל ישאל את שאלתו נכון.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל