לתרומות לחץ כאן

קדיש אחרי אמירת פסוקים

חבר מחזור הלך לעולמו לפני זמן קצר, ומדי פעם רצוני לעשות לעילוי נשמתו ואני אומר קדיש אחרי התפילה
אולם בערבית מאחר ואני מאריך בשמו"ע כשאני מסיים כבר נסתיימה התפילת ציבור, ושני ת"ח אמרו לי שאפשר לי לאמר בקול מזמור שיר למעלות ואחריו לאמר קדיש וברכו
לעומתם יש אחד שאומר שזהו מרבה בקדישים ללא צורך, המנין סיים ומנין לי הרשות לאמר קדיש?
כשהשיבותיו ששנים שהינם בעלי הלכה ידועים אמרו לי שמותר ומצוה, הוא מתעקש שהם טועים ואמירתי קדיש היא נזק ולא תועלת לנפטר, חלילה
נא ענו לי מה הנכון, ואם אפשר לתת לי מראה מקום
תודה

תשובה:

שלום רב

צדקו אותם אנשים שאמרו לך שאין להרבות בקדישים שלא לצורך, וכפי שכתב במשנה ברורה סימן נה ס"ק א:

"אשר טוב למעט בברכות כך טוב למעט בקדישים,ועיין באחרונים שקראו תגר על זה זשנאספים עשרה בני אדם ואומרים קדישיםעל פסוקי תורה או משנה או גמרא". ידוע לי שיש קהילות שכך נהגו משום מה, נדמה לי שבחב"ד כך עושים, אולם לפי המקובל בידינו מגדולי הפוסקים אין לעשות כך, כאמור. אגב בספר מנוחה וקדושה תלמידו של הר"ח מוולוז'ין כתב לה היא כמו ברכה לבטלה.

 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה על תשובתכם.
    אבל כדאי לדעת שדעתם של האומרים שאפשר לאמר, אינה רק נחלתם של חב"ד, כי הנה תשובה שקיבלתי מהרב מנשה בן פורת שליט"א:
    שני התלמידי חכמים שאמרו שאפשר לאמר, צדקו בדבריהם. וזה נקרא בהלכה "פורס על שמע", כמבואר בשולחן ערוך סימן סט. ולכן אתה יכול לומר קדיש וברכו ללא חשש.
    וכתב הרב תשובה ארוכה שהבאתי חלקה הנוגע לשאלתי, כדלקמן: מאריך בתפלתו, ולא הספיק לשמוע ולענות קדיש וברכו בתרא, האם רשאי לומר קדיש וברכו בפני עשרה שכבר שמעו זאת?.
    והנלע"ד שיכול לומר קדיש וברכו. שהרי כתב מרן בשולחן ערוך (סימן קלג): "בשבת ויום טוב אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא". וטעמו מבואר בב"י בשם הריב"ש, כיון שבשבת כולם באים מוקדם ושמעו כבר את הקדיש וברכו קמא. ואם לא שמעו אז, מכל מקום ענו לברכו של העולים לתורה. ורק ביום חול יש לחזור על הברכו, כיון שישנם מאחרים לבית הכנסת, ולא ענו ברכו שלפני קריאת שמע. וכתב ע"ז בכף החיים שם (סק"א): "וזהו לפי פשט הדברים, אבל בשער הכוונות כתב ב' כוונות לברכו, אחת לברכו שקודם יוצר, ואחת לברכו שאחר קדיש בתרא וכו', וכ"כ השלמי ציבור (דף י' ע"ג) על דברי מרן הללו, דאין כן דעת הרב ז"ל, אלא דאפילו בשבת ויו"ט צריך לאומרו, כדמפורש בשער הכוונות, עכ"ד, וכ"כ המחב"ר בסי' רפו אות ד' וכו' וכ"כ החס"ל אות כ"ב דכן ראוי להנהיג ע"פ הסוד, וכ"כ יד אהרון במ"ב בהגב"י אות ה', וכ"כ הרו"ח בשם בתי כנסיות, דהמנהג לאומרו בין בחול בין בשבת, יעו"ש, וכ"כ היפה ללב". עכ"ל. וכן פשט המנהג בכל בתי הכנסיות של הספרדים ובני עדות המזרח, לומר קדיש בתרא וברכו גם בשבת ויום טוב. נמצינו למדים, שישנו חיוב לפי סודן של דברים לומר פעמיים את אמירת הברכו, ואין הברכו הזה בא כהשלמה למי שלא ענה לברכו שלפני קריאת שמע. וכ"כ בשו"ת אור לציון (ח"ב פרק ה סוף הערה טז), שעל פי הקבלה, ישנו חיוב לומר פעמיים ברכו הן בשחרית והן בערבית. עי"ש. ומאחר ויש עניין לאמירת קדיש בתרא עם ברכו, והמתפלל הזה הפסיד את עניית הברכו, לכן יוכל להשלימו באומרו זאת בפני עשרה. וכמו שאם הפסיד את הקדיש וברכו שלפני קריאת שמע, או את הקדושה בשחרית, נתנו לו חכמים את האפשרות לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה כדי להשלימו, כך לגבי קדיש בתרא וברכו, כיון שיש צורך לאומרו.

    ונלע"ד שכך הדין לכולי עלמא. לא מבעיא לשיטת האור לציון, שאפשר להשלים את הקדיש וברכו קמא גם לאחר התפילה, שבוודאי גם יוכל להשלים את הקדיש בתרא לאחר שהתפלל. אלא אפילו לשיטת כה"ח ומרן זצ"ל, שלאחר התפילה כבר אין לפרוס על שמע, עדיין בנד"ד יודו שיוכל לפרוס על שמע עבור קדיש וברכו בתרא. ששם הטעם הוא, כיון שכבר התפלל פקע ממנו אמירת הקדיש, שזו היא סברת הרדב"ז כידוע. משא"כ בנידון דידן, דלא שייך לומר שכיון שכבר התפלל פקע ממנו חובת קדיש, שהרי בכל יום ויום גם לאחר התפילה עדיין אומרים את הקדיש בתרא. והנידון שלפנינו דומה למי שעדיין לא התפלל, שיכול לומר קדיש וברכו קמא וכנ"ל, שכמו ששם אומר את הקדיש וברכו ושוב מברך ברכת יוצר, שעליה נתקן הקדיש והברכו האלו, ה"ה בנידון דידן הוא מודה בשבח "עלינו לשבח" לאחר אמירת הקדיש והברכו, שעל שבח זה נתקן הקדיש וברכו בתרא.

  2. לא התחלתי להבין את דבריו, שהרי אתה היית בתחילת התפילה ושמעת את הברכו הראשון, ואף שיש ענין בברכו האחרון על פי סוד, מי אמר שיש לו השלמה? כך שאין ראיה מפורס על שמע. מלבד זאת, דין פורס על שמע יש לו הלכות כיצד הוא נאמר, מי אמר שניתן סתם לומר פסוקים ולחשוב שזה השלמה לברכו ההוא?! כמו כן כתב המשנה ברורה בסי' סח ס"ק ט שהיום לא פורסים על שמע כיון שאומרים ברכו בתרא, ואם מחמת הסוד יש לעשות פעמיים איזו טענה היא זו?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל