בס"ד
שלום וברכה, הפעם רציתי באמת לתת דעתי ולבקש את דעת הרב בנושא הלשון הרע, (קראתי תשובות האתר) הרי ידוע שמדבריי לשון הרע דינם בגהנם בדרגה הנמוכה ביותר… ונשאלת שאלה שמקשה מאוד על הסברה הפשוטה למול הפוסקים החריפים בלשון הרע. והשאלה היא, האם כולנו כולל כולנו הולכים לגהנם? והרי זו היא גזרה שגזר הקב"ה (מדאורייתא), והרי ידוע בוודאות ואין צורך לשקר לעמצנו, שכולנו כולל כולנו לא יכולים לעמוד בה! שהרי הגמרא כבר אמרה זאת בבא בתרא קסה. "והכל בלשון הרע בלשון הרע סלקא דעתך אלא אבק לשון הרע" ואם כך אמרו התנאים מה הצפרדעים יאמרו. שאנחנו בדור הזה אפילו לא חמורים. ואני סבור שגם החפץ חיים זכותו תגן עלינו רבם של ישראל, עד שכתב ספרו כנראה וגם לרוב קדושתו יצא לדבר פה ושם שלא כשורת ספרו. כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ( ונקווה שלא הוצאתי לשון הרע, השם ירחם עלי), והאם עלינו להיות במעלת החפץ חיים זתע"א בכדי להיות מנוקים מגהנם? הרי השולחן ערוך לא כתב הלכות לגבי לשון הרע, וסליחה אבל זה לא מפני שהדבר היה "ברור להם " שלא היו מדברים לשון הרע, שהרי אפילו מרים הנביאה דיברה אבק, ומי הוא הנביא בדור זה?! , ואולם כולנו בני נביאים ואם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם כבני אדם אנו כחמורים ואפילו לא כחמורו של רפב"י. ומה נאמר על "אינשי דאורייתא" הקודמים לתקופת הראשונים, והרי גם בדורות תנאים ואמוראים וסבוראים וגאונים וראשונים ואחרונים ואחרוני האחרונים שנקראים אנו על שמם היום , ומה ראו על ככה ועל מה, לגזור גזרה שרוב (סליחה לא רוב) אלא כולם כולל כולם עוברים עליה. ומי יתיימר לומר שלא עובר בה ?? ואם אלו שמשתדלים מאוד לעמוד בה, עוברים אותה. מה יאמרו אזובי הקיר ?! בין רבנים בין אנשים פשוטים בין למדנים שסיימו את לימודם ועד לילדים תמימים שרק למדו לדבר וכבר לשונם שגורה בלשון הרע על אחיהם הקטן אם זה ברכילות או לשון הרע וכו…
ובאמת לאחר עיון רב, עלי לומר שיש עלינו להתפלל שמה שאמרו עד עתה הרי הוא רק בכדי "להפחיד הציבור" מהתפשטות המחלה… ולמנוע התגברות הלשון הרע ח"ו , ונאמר שבאמת לא כך הם פני 31 המצוות הכתובות, ולא באמת דין הלשון הרע הוא כפי שניסחו הרבנים הקדושים בספריהם, כי אם להרתיע העם במוציא דברים מפה לפה.
וכל זאת אני אומר מתוך צער גדול!! לדעת שכל דורנו עובר בין בלשון הרע רכילות הוצאת דיבה ושם רע, וודאי אבק לשון הרע.
כי מי יעמוד בגזרה הנוראה הזאת שאין אחד מעמנו הקדושים שעומד בה, בין ביודעין ובין בשוגג.
ונראה לע"ד שיש להתפלל להקב"ה שימציא לנו את פוסק הדור להורות בכולה לקולא, כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ואם חשוב הוא פה למטה חשוב הוא למעלה. ויכתוב על הפסוק "דאגה בלב איש יסחנה" וימצא היתר להציל את הדור ללא דעה, מדינה של גהינם ועונש נוראי.
וודאי שהקב"ה יודע טוב לבבנו (ולבנו אינו חלל בקרבנו) ואהבתנו כלפיו וכלפי עמו. ומה נאמר על המשיח שיושב מצורע, וממתין לעת הגאולה, ומה נעשה ומה נאמר.
אני אוהב את הקב"ה ואת ישראל עמי. ואני מקווה שנכון ומותר לומר הלכתית שכולנו כולל כולנו בדור יתום זה מוגדרים כדור ללא דעה עם חלישות דעת נוראה ואין כל הלשון הרע היוצא מפינו אכן חשיב וקאי אלא כעפרא מפומי יחשב לן.
והכל יהיה לא שריר ולא קיימין, ורק אולי יעמוד הדין בלשון הרע לאלו שפושעים בזה הנדון, ע"פ חומרת הלשון הרע לאותו אחד ח"ו שמוציא לשונו הרע מתוך פשע ו "רשע אמיתי " והשם רואה ללבב, הוא אכן יתן הדין כמדובר בשערי הגהנם, אך אם דברי הרע היוצא מפיהם של החוטאים בשל תועלת נפשם העגומה ואף על פי שלא פעלו ע"פ שבעת הכללים המוגדרים בחפץ חיים כלל י, (ופשוט לי, שאין מי שיכול לעמוד בכללים ולהתיר דיבורו, שאם יתבונן יגלה שמוציא דיבורו מתוך נקמה או שנאה או שלא הקדים ללכת ולומר ל"פוגע בו" שיחזור בו, והמציא לו תרוץ של "חשש הסכנה שיפגע בו" ויתרץ לעצמו היתר בדוי, או שדיבורו הלא מוסיף ולא גורע ימגר את עסקיו של פלוני הפוגע בזולתו, ויותר מתוצאת הבית דין וכו..) ושוב. מתוך צער ויראת השם אני נותן דעתי.
ולעניות דעתי הזולה, כי ההר אמר עפר ואפר ועוד הר אמר מה?, וההר השלישי חישב עצמו לתולעת שאוכלת מאותו עפר ואפר ומה, ואני אומר להשם רק תודה וכבר והקדימה אותי אמא. ובאמת לע"ד במקרים אלו יש למצוא הקלה בדבר. ואם הרב מכיר הקלה במקרים אלו אשמח לשמוע, ואם לא, נחמד וחביב יהיה זה שישאל לרב מרן הגאון ופאר הדור הרב חיים קנייבסקי שליט"א, כי מי יתן ואכן יקום פוסק הדור ויתן דעתו להטיב לייראי השם שעוברים במקרים כגון אלו שמעכבים הגאולה לצאת ולהראות פניה מתוך צרעתה. ולע"ד באלו המקרים ימציא עשייה להפרו תורתך,,, ויקל :
א. כאשר אדם שומר כבודו שנפגע וליבו רותח בקירבו, ועל כך הוא מוציא לשונו על אותו פוגע. ויחשב לו הדבר כ"דאגה בלב איש יסחנה" ויהיה פטור מדין מתעסק ? היתכן לומר?
ב. כאשר אדם יודע שאותו אדם שפגע ממשיך ומוסיף חטא על פשע, (כמו שבדרך כלל הדבר מתקיים לצערנו הרב) ובנוסף לפגיעה, הפוגע מוסיף להקדים ולדבר לשונו כנגד אותו אדם פגוע. ואותו אדם צדיק שנפגע פעמים, (גם בלשון הרע), הולך ומטהר את שמו ע"י סיפור הדברים וליכלוך שמו של הפוגע בהעמדת המקרה. ויהיה לו להיתר (ואף שליבו נקפו שעושה זאת מתוך יצר נקמה, כי בדורנו אין מי שמכיר ליבו עצמו) . והוא מתעסק, היתכן לומר?
ועוד (למקרה ב), יחשב לו ה"היתר מתעסק" גם אם הקדים את הרשע שפגע בו, ומתוך חשש שמכיר את אותו אדם פוגע שילך וילכלך את שמו, יקדים הרשע ויספר מעלליו ויחשב לו פטור להיתר מדין מתעסק , הייתכן ?
ג. כאשר אדם נפגע רוחנית מחברו כגון שזלזל ולא הוקיר טובה, או שזלזל בכבודו וכו… והוא שנפגע הולך לחבריו הקרובים מאוד, ומספר להם ל"תועלתם הרוחנית", שכדאי להם להתרחק מאותו פלוני… שכך וכך עשה, והוא אדם נצלן…וכדאי להזהר ממנו… ואע"פ שאין פה שום הפסד ממוני או הפסד שהתירו להלכה, אלא תועלת ל"שמירה רוחנית" מפני אותו אדם. ואע"פ שבמקרה זה הפוסקים לא התירו , אכן יהיה פטור להיתר מתעסק לספר בגנותו של הפוגע. הייתכן לומר?
ד. והדבר האחרון, מי יתן ואכן כל מה שכתב החפץ חיים להתיר לדבר כאשר זה לתועלת, לא יהיה תלוי באותם שבעה כללים שנקב בכלל י (שלע"ד אין אדם עלי אדמות שיכול לעמוד בהם! וברוב ככל המקרים תמיד ימצא מקרה שהוא עובר על אחד מאותם השבעה.) וכל תועלת שהיא בין אם היא לתועלתו, ובין אם היא לתועלת "פסיכולוגית" או דאגתית וכו. יהיה אותו דיבור כאיסור המוגדר "מתעסק" היתכן לומר ?.
והדבר יהיה מקובל למעלה לסליחה ומחילה לאותם שמדברים מתוך מצוקה נפשית ללא כוונה זדונית לעשות פשע. ורק אותם פושעים שיוצרים לשונם לרע בזדון , להם יועמדו הדינים החריפים שעתידים לשרופם בגהנם…
וכל זאת אני כותב מפני שמגיעים אלי המון מקרים וליבי אומר לי, איך זה יתכן, ולא מספיק שאותו אדם נפגע מפלוני זה וזה מזה וכו… ואם כל זה שנפגע הוא זה שיתלווה לפוגע בו, וילכו יד ביד לגהנם. וכל זאת מפני שהנפגע לא מנע פיו ולשונו בסיפור הדברים על הפוגע, כי בכך שסיפק תגובה אנושית כמעט בלתי נמנעת. ש"הכל באבק לשון הרע", ובדורנו (למול אותם ראשונים), הכל כולל הכל בכל סוגי הלשון הרע לכתחילה. ומי יאמץ ליבו לומר שהוא נקי מאותו עוון?!
והשם ישמור אותנו וידון אותנו לזכות ויחשב לנו "עוון הלשון הרע" כילד בן חמש שמדבר על אחיו מאחורי גבו בסיפור מוקצן על שעשה כך וכך או שלקח לו, או חשף מעלליו … ובעז"ה ננקה פני המשיח מצרעתו, ויבוא לביתו של הקב"ה ויעשה את שליחותו. אמן.
אשמח לדעת הרב…
תשובה:
שלום רב
הארכת כל כך ולא ענית את התשובה הפשוטה ביותר… נכון שכולם נכשלים בלשון הרע, אבל על כל עבירה שעושים ניתן לחזור בתשובה ואז נוחלים בעז"ה חיי עולם הבאים נהדרים [אא"כ הוא בכלל האומר אחטא ואשוב שאין מספיקין בידו לעשות תשובה]. אין ספק שהחפץ חיים כתב כל מילה מדוקדקת ולדעתו עוברים בכל אותם איסורים, כפי שהוא מוכיח בבאר מים חיים.
ובנוגע לעצותיך:
א. אין לזה כל קשר עם "מתעסק" שם אדם כלל לא מתכוין לפעולה, כאן אדם מתכוין לספר את הגנאי אלא שקשה לו להתגבר…
ב. יש שבעה כללים של לשון הרע לתועלת, מה שיעה על פי כללים אלו מותר, מעבר לכך אסור.
ג. שוב מה שבכללים הנ"ל מותר ומה שלא לא, אין כל קשר ל"מתעסק" כאמור.
ד. שוב כאמור.
דבר אחד אני מסכים איתך, שאינו דומה חטאו של העושה מתוך סערת נפש לעושה בשלווה מתוך רוע וכו'… אבל אין בכך כדי להתיר את עצם המעשה אלא רק כדי להפחית בחומרתו ועונשו.
שלא נדע צער!
בס״ד, מתעסק בכך שאין ביכולתו להבחין בעת דיבורו, או שנובע מתוך מצוקה נפשית ״דאגה בלב איש יסחנה״ ואע״פ שכבוד הרב ביטל דברי , כל שנראה לע״ד , בהמצאת פטור מידת הדין, במקרה של שגעון חושי בדור מדברים ושומעים ולא עומדים בעת דיבורם, וכלל גדול יש לנו שאין לגזור גזרות אא״כ רוב העם יכול לעמוד בו, ואם כך במצוות דרבנן, הרי ק״ו במצוות דאורייתא שעוונם חמור שהרי עובר בדבר השם ישיר . ועוד אוסיף שפעמים רבות אף התשובה על מעשה הדיבור שהתפשט , ולא תועיל רוב הסוגיות של לשון הרע שהגבר התפשט ותשובה בעברות שבן אדם לחברו אפילו יום הכיפורים אינו מכפר עד שירצה את חברו , ואיך ילך לבקש סליחה אדם שנפגע קשות מפלוני , ורק שמתוך מצוקה נפשית דיבר על העוולה שעשה לו אותו פלוני וילך בעיוות הדין לבקש סליחה מהפושע… ויש למצוא דבריי ביתר כבדות הראש למען עם ישראל.
לצערי, דבריך אינם מובנים לי כאמור.
אשאל שאלה, נניח שמישהו פגע בך קשות, ואתה שותק, ואז באים ואומרים לך שפלוני (שפגע בך) מדבר עליך , ואומר עליך כך וכל ומלכלך את שמך בציבור… א: האם מותר לדבר על אותו אדם רשע או שזה לשון הרע? ב: אם אכן דיברת עליו וסיפרת על מעלליו, והרי זה נחשב לך שדברת לשון הרע, האם עליך ללכת לזה שפגע והרשיע כנגדך ולבקש סליחה ושימחול לך על שדברת בגנותו? ואם כן הרי שהתהפכו היוצרות והצדיק הפך לרשע והרשע נשאר ב״צדקותו״
א. אסור לדבר אלא אם כן זה לתועלת, כלומר על ידי דבריך אתה ניצל מדבריו הרעים. ב. לא הבנתי מה הכוונה התהפכו היוצרות, אדם שגומל לחברו רעה תחת רעה חייב לכפר על חטאו, זה לא הופך את חברו לצדיק, שהרי הוא חייב עוד יותר לפייס את חברו…
אגדיר את עצמי יותר טוב, נניח אדם פגע מאוד בחברו, האם נגיד שמעתה הוא רשע ומותר לאדם שלישי להרע לו ולדבר עליו לשון הרע? ודאי שאסור! אם כן אין לו דין רשע שיצא מכלל עמיתך, וממילא גם לזה שדיבר עליו אסור לנקום בו.
בתשובה הרב התייחס אדם שלישי לדבר… אנחנו מדברים על אותו אדם שנפגע ולא אדם שלישי שמספר… השאלה האם אותו אדם שנפגע מחברו, הוא ילך לספר על זה שפגע בו , (לתועלת – מכך שיוכפש שמו, או להמלט מלחץ נפשי, או להציל אנשים וחבריו מבחינת ״התרחק משכן רע ״ או לצורך שמירה על שמו הטוב הוא מדבר בגלוי לספר מה עולל לו אותו פלוני והדרך היחידה היא סיפור שמגנה את אותו אדם)
אמרתי. אם יש את כללי התועלת מותר ואם לא – אסור. אין לי מה להוסיף לצערי, כך שנראה שמיצינו את הדיון הזה. יישר כח על הדברים.
השאר תגובה