בס"ד
שלום רב
1. למדנו שמותר לברור אוכל מתוך פסולת לאכילה לאלתר ביד. אך מה עם חימום לאלתר לאכילה בעוד שעה? ובפרט המדובר הוא בתבנית של פילה דג, שאתה רוצה להניח (על תבנית אחרת שעל הפלטה, באופן המותר לשיטת האשכנזים) לחימום לאכילה בעוד שעה. אלא שיש עדיין קצת רוטב מוקשה עליה, שאתה רוצה לצאת מן הספק של האיסור לחממו ולהסירו מעל הדג לפני שאתה מניח את הדג לחימום. האם זה אסור משום בורר? אם הפתרון שמצאנו היה לקחת קצת בכפית מן הרוטב המוסר ולטעום, כדי שזה יהיה לשם אכילה לאלתר, אז האם זה פתרון טוב? אם לא, האם יש פתרון טוב יותר? (חוץ מלהפשיר את התבנית בזמן כך שיהיה אפשר לעשות זאת לפני שבת. שהוא כמובן הפתרון האידיאלי).
2. לדעתינו את הרוטב שהוסר לתוך כלי אחר ולא חומם כלל, אפשר היה להוסיף על הדג ועל הקוגל בשעת האכילה, כשהם לא חמים בחום יד סולדת. ושהם לא חמים בחום יד סולדת אם הם חמים אך לא כך שאי אפשר לאכול נתח גדול בבת אחד, שלא היד ולא הלשון סולדת בהם. כי אם פושרים. שאז ברור שאין הם חמים בחום המסוגל לבשל , חום יד סולדת, שאז יש שאלת גוש חם. ואגב הרוטב עצמו בושל קודם, אך מאחר והוא צונן לחלוטין נשאלת השאלה.
3. מוכרת לנו השאלה לגבי אם מותר לברור עבור אורחים יותר מכפי שאתה מעריך שיאכלו, אך כדי לכבדם (שהששכ מתיר והילקוט יוסף אוסר). אך אם אתה רק שוטף פירות לאורח (באופן שאין זה בורר, לא משרה אותם במים, כי אם פשוט שוטפם באופן רגיל מתחת לברז) וברור לך שהוא לא יאכל יותר מאחד אם בכלל, אך לשם הכבוד רוצה להניח צלחת פירות על השולחן (והוא רגיש לכל מיני חומרים באוכל, כך שאין בבית שום דבר אחר שאפשר להגיש לפניו) אז האם מותר לך לשטוף את הפירות למילוי צלחת הגשה? הגם שאתה יודע שלא יאכלו בפועל ביום השבת עצמו?
תודה ושבוע טוב
ותבורכו
תשובה:
- בספר ארחות שבת ח"א עמ' קמח הובא מהגרש"ז אויערבך, שכיון שהחימום נעשה בדרך כלל סמוך לסעודה, אף שנצרך לכך שעה או שעתיים זה נחשב לאלתר כי זה הזמן הנצרך לצורך אותה סעודה. אבל שים לב שהברירה צריכה להיות אוכל מפסולת ולא להיפך, ואינני יודע איך מורידים דג משומן קרוש… הברירה כאן נראה לי תעשה פסולת מאוכל וזה ודאי אסור.
- אם הרוטב לא יוכל להגיע ליד סולדת אכן מותר.
- אם אין ליכלוך או ריסוס ניכר על הפרי אין כל איסור לרוחצו, ולא צריך להגיע כאן לתנאים של בורר. אם יש ליכלוך הדין כמו בשרייה.
בהצלחה רבה!
בס"ד
תודה רבה על התשובה
לגבי הסרת השומן הקרוש מן הדג שהינו אסור משום שדינו כפסולת מאוכל לענין החימום (שהרוטב יאכל אמנם אך רק לאחר החימום, כשניגשים לסעודה, ולא לאלתר), אז האם טעימה מן הרוטב המוסר בשעת ההסרה היא פתרון? כלומר האם היא משנה את דינו של השומן הקרוש לאוכל מאוכל, משום שהוא מוסר מהדג וגם טועמים ממנו בשעת ההסרה?
תודה
הכלל בבורר הוא שאסור לברור יותר ממה שאתה צריך, כך שאם אתה טועם רק מעט לא הועלת כלום…
השאר תגובה