התחתנתי עם אישה שעכשיו מתברר שיש ספק ביהדותה

רבני בית ההוראה
י"ג אדר ב' ה'תשע"ו

נשאתי כדת ודין ברבנות באשקלון לאשה ממוצא בולגרי
נערך ברבנות בירור יהדות על ידי הרב הראשי דאז הרב בלוי ז”ל
לאחר 12 שנה החלטנו להתגרש בגלל בגידות של האשה בהסכמה מלאה
בדיון בבית דין רבני בהקראת שמות ועדים
הוחלט שהיהדות של האשה בספק
האשה אינה מעוניינת בגיור
ובית דין הרבני לא רשאי לפסוק כאשר שתי הצדדים לא יהודים
אבל לחתן אותנו כן עם רב עדים תלמידי ישיבה
כרגע אני פרוד 9 חודשים וזה נתקע
האם בכלל אני לא נשוי?

תשובה:

שלום רב,

אני מבין שבמהלך בירור השמות לגבי כתיבת השמות בגט התברר שיש ספק ביהדותה.

עפ”י החוק אין סמכות לבתי הדין הרבניים לדון בעניינם של אנשים שאינם יהודים, ומכאן נולד הפלונטר שאתה נמצא בה. כלומר אם היתה ניתנת החלטה שאינה יהודיה באופן ברור, הנישואין שלכם היו פוקעים מאליהם. נישואין של יהודי עם אינה יהודיה אינו תקף כלל בהלכה. מאידך, אם היה מתברר שהיא יהודיה כפי שכולם סברו, היה נערך גט באותו מעמד ובזה היית מסיים את הפרק הזה בנישואך. אולם המצב הביניים יצר לך בעיה שאותה צריכים לפתור היום.

לשאלתך, האם אתה היום נחשב נשוי או לא. כמובן שזה תלוי ביהדותה, על הצד שהיא אינה יהודיה, כמובן שהלכתית אינך נשוי. אולם אם הינה יהודיה עד הגט אתה נשוי לה. אלא שיש מקום לומר שהמצב הנוכחי שאין יודעים אם היא יהודיה או לא. זה עצמו סיבה לבטל את הנישואין על כל מצב. ראה במקורות.

מקורות:

אדם שהתחתן עם אישה שהיא אסורה לו עפ”י ההלכה, לדוגמא, כהן עם גרושה, או אדם עם ממזרת, וכד’ באופן שהוא היה מודע לכך שהם אסורים זה לזה, (לא ידע שהוא כהן, לא ידע שהיא גרושה וכן הלאה). לדעת הרבה מהפוסקים שהקידושין בטלים מחמת “קידושי טעות” שודאי אדם לא רוצה להתחתן עם אישה שהיא אסורה לו. אולם לחומרא מדרבנן היא עדיין זקוקה לגט. בהגדרה ההלכתית זה נקרא: “חייבי לאווין שלא הכיר בה” [עי’ שו”ת באר יצחק אבה”ע סי’ ג’ – ד’, שו”ת צמח צדק אבה”ע סי’ שיג].

אמנם, האיסור עם גויה הוא שונה, ואפשר שאינו מדאורייתא, וראה שם בבאר יצחק שדן בהרחבה במעמדם של קידושין של חייבי עשה שלא הכיר בה שזה קל יותר מחיבי לאווין אם הקידושין קיימים או לא. ולפי זה אפשר שגם באופן שהתברר שאינה יהודיה יהיה הדין כן. אולם מאידך, כתב הרמב”ם (הלכות איסורי ביאה פרק יב הלכה ז’ -ח’): “עון זה אף על פי שאין בו מיתת ב”ד אל יהי קל בעיניך, אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אף על פי שהוא ממזר והבן מן הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי מסיר אותו מלהיות אחרי ה’. ודבר זה גורם להדבק בעכו”ם שהבדילנו הקדוש ברוך הוא מהם ולשוב מאחרי ה’ ולמעול בו”.

ואפילו שזה רק ספק יהודיה עדיין יש מקום לטענת קידושי טעות מחמת עצם העובדה שהילדים יצטרכו גיור לחומרא. אולם כל הנאמר כאן כמובן תלוי גם במקרה הספציפי של בני הזוג.

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *