מורדת מתשמיש כדי לאכוף אותו לקיים את חובותיו

שלום לכובד הרב שליט"א
,שאלתי היא כזו בעל שהתחתן עם אשתו עם כתובה, ולא קיים את חובותיו מהיום הראשון לנישואין, האם האישה מחוייבת עדיין בתשמיש עימו? האם היא יכולה לטעון מבחינתה טענת אמת של "בעל מאיס עליי" עקב כך?
באם נוצרו חובות רבים עקב הבטחותיו לאחר החתונה שתקנה דברים והוא יחזיר – האם יש בכך הונאת דברים שבמסגרתה היא יכולה גם לטעון על כך בקשה לגט? גם אם הדברים רשומים על שמה בלבד?
יצויין שהאישה גרושה עם ילדים  מנישואים קודמים, הוא ציין שידאג לה לבית מושכר שיתפנה מטעם משפחתו, ולא קיים זאת מיידית, לא משלם מזונות עליה ,לא מדור ,לא מזון , לא תמרוקים בגדים ונעליים, למעשה כלום לא נתן לה על פי המתחייב, האם מותר לה לטעון שעקב שהוא מפר את חובותיו כלפיה היא תמנע ממנו את התשמיש כלפיו מאחר ואין נתינה מבחינתו  והאהבה
מתרחקת בינהם היא כבר שונאת אותו עקב מעשיו, בקיצור האם מותר להתנות זה מול זה, אשמח לקבל סימוכין לשולחן ערוך רמב"ם ואחרונים
בברכה רבה על התשובה.

תשובה:

שלום רב,

האישה יכולה להתנות את הסכמתה ליחסי אישות תמורת קיום חובותיו הבסיסיות של הבעל כלפיה. לגבי טענת מאיס עלי, קצת קשה להשיב על כך, מסתבר שאכן הרבה פעמים הדברים הללו מביאים בסופו של יום למצבים כאלה, אבל לא ניתן לקבוע כך ודאי לא כתשובה אינטרנטית.

מקורות:

כתב בשו"ע (אבה"ע סי' קנד סעי' ג') האומר איני זן ואיני מפרנס, כופין אותו לזון. וכתב הבית שמואל שם סק"ה: "לדעת כמה פוסקים הלכתא כרב דכופין אותו לגרש וי"ל אם היא אינה רוצה לדור עמו אין נעשית מורדת וי"ל קים לי כהני פוסקים כמ"ש בסמוך". כלומר, משמע מדבריו שרק בגלל שהיא יכולה לטעון קים לי כהפוסקים שכופין אותו לגרש היא יכולה למרוד ולא תחשב כמורדת. אולם הבית מאיר שם חולק, והובא דבריו בפתחי תשובה ס"ק ו', וכתב: "אבל לע"ד בלא קים לי אינה מורדת בכה"ג שאינה מורדת כדי לצערו כ"א לכופו לזונה כראוי. דהא קיי"ל בח"מ סימן ד' עביד אינש דינא לנפשי' וא"כ מי יכריחנה לילך לב"ד לכופו אם היא תוכל לכופו במרדה וכן מורה הלשון סי' ע"ז ס"ב ואם מרדה כדי לצערו מפני שעשה לי כו' וכיוצא בדברים אלו משמע דוקא כיוצא באלו שהם אך נקמה על העבר אבל לכופו על העתיד במה שהדין עמה אינה מורדת".

כלומר, היא יכולה בהחלט להתנות את מחויבותיה תמורת מחויבותיו, משום שאין זה כנקמה וכד', אלא כדי לכוף אותו לקיים את מחוייבותיו כלפיה ולזון אותו כמתחייב.