לתרומות לחץ כאן

דין ודברים בין שוכר ומשכיר

שוכר המתגורר אצל המשכיר מספר שנים.

רק בשנה הראשונה נחתם חוזה, ואילו בשנים הבאות השוכר המשיך לגור בדירה על דעת המשכיר, אך לא חידשו חוזה כתוב (בגלל אופיו/טרדותיו של המשכיר).

לאחר מספר שנים המשכיר פנה לשוכר וביקש להעלות את שכר הדירה (באופן ניכר) וביקש לחתום על חוזה חדש.

השוכר אמר למשכיר ש"בסדר גמור, בא נחתום על חוזה חדש", והדגיש בפני המשכיר שחשוב לו לקבל חוזה חדש עם סכום מעודכן (בגלל שיקולים שונים שלו, החזרים ממקום עבודה וכדומה)

אך המשכיר עקב טרדותיו המרובות לא פנה שוב לשוכר לחידוש החוזה בכתב ובחתימה.

ולכן השוכר המשיך לשלם בתקופה זו את מחיר השכירות הישן (והמשכיר כמובן היה מודע לכך שהשוכר ממשיך לשלם את גובה השכירות הישן).

כעבור כ-10 חודשים המשכיר פנה שוב לשוכר וביקש לחתום על חוזה חדש, ואכן חתמו על חוזה חדש עם סכום שכירות חדש (גבוה יותר).

כעבור כשבוע, המשכיר פנה לשוכר וביקש ממנו לשלם למפרע עבור כל ה-10 חודשים הללו את ההפרש בין גובה השכירות החדשה לישנה.

אך השוכר טען שרק כעת חתמו על חוזה חדש ולכן רק מעתה והלאה הסכום חדש (וכן הדגיש שוב שכבר בזמנו הוא אמר שחשוב לו חוזה חדש ביד ורק אז ישלם את הסכום החדש).

השוכר טען שעל המשכיר היה ליזום ולקדם את חתימת החוזה החדש, ומשלא עשה כך, הרי שההפסד שלו. אך המשכיר טוען שעל השוכר לשלם למפרע מהרגע בו דיברו על כך וסיכמו לחתום על חוזה חדש, ושאין משמעות לחתימה על חוזה בפועל.

תשובה:

שלום רב,

כך הדעת נוטה

אם התשלום לא מראש, אלא בסוף כל תקופה, א"כ לא חל שום קנין על הסכום החדש ופשוט שהשוכר לא נתחייב. (בתחילת שכירות יש מקום לדון ששימושו של השוכר הוא קנין חזקה ככתוב בקצה"ח בסימן קפ"ט סק"א, ובנתיה"מ סימן קצ"ב סק"ו. וק"ק בנתיה"מ סימן ש"מ סק"ח למה הוזקק לדין קנין כסף. ומועילה החזקה ובלבד שהיה בפני המשכיר ככתוב בחו"מ סימן קצ"ב ס"ב. אמנם בנידו"ד שהשוכר כבר בתוכה לא מועילה חזקה זו ככתוב בפתחי תשובה בתחילת סימן קצ"ב)

ואם השוכר משלם מראש יש כאן קנין כסף על שכירות לפי המחיר החדש, (רמ"א בתחילת סימן ק"צ. וברמ"א סימן קצ"ה ס"ט מפורש שבשכירות כסף לבד קונה אפילו במקום שכותבים את השטר. ואפילו למש"כ שם ערוך השולחן שבזמנינו גם בשכירות אין סמיכות דעת בלי שטר, מ"מ כבר כתב בנתיה"מ חידושים סימן ק"צ סק"י שבמקום שהמנהג לכתוב שטר ראיה אזי הכסף קונה למפרע).
רק שיש תנאי מהשוכר שיהיה כתוב חוזה חדש, ואז תלוי באיזה לשון נאמר התנאי. אם הנוסח היה "לכשתכתוב חוזה אשלם את המחיר החדש, או "אם תכתוב", אזי ההסכם החדש חל רק מזמן שהמשכיר כתב את החוזה החדש וכטענת השוכר. (ש"ע אבן העזר סימן ל"ח ס"ז)
אם הלשון היה "בתנאי שתכתוב" אזי החיוב חל אחרי כתיבת החוזה למפרע משעת הדיבור והקנין וכטענת המשכיר.(אבן העזר שם סעיף ו' ובחו"מ סימן רמ"ג סעיף ז' ח')
וכ"ש אם הלשון היה סתם "נכתוב חוזה" שההסכם חל מיד משעת דיבור וההסכמה בע"פ (חו"מ שם סעיף ו' וסמ"ע שם סק"י).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל