שלום לכת"ר
א. מצאתי דברי תורה על זרוקים על הארץ בשבת במקום ללא עירוב. מה עושים במקרה כזה?
ב. האם שימת דברי התורה על גדר הסמוכה (פחות מארבע אמות), נחשבת להעברה מרשות לרשות (עקר העביר והניח)?
תודה לכת"ר
תשובה:
שלום רב
עמוד ברשות הרבים הגבוה עשרה טפחים ורחב ארבעה על ארבעה טפחים נחשב רשות היחיד ואסור להניח עליו את אותם דברי תורה, שהרי זה כמוציא מרשות הרבים לרשות היחיד. וכן אם הגדר הזו תוחמת רשות היחיד, אף היא נחשבת כחלק מאותה רשות היחיד, ואף אם אינה רחבה אברעה טפחים אסור להניח עליה כלום. ראה פרטי דין זה בשו"ע בסי' שמה. אם היה גבוה שלושה טפחים ורחב ארבעה טפחים דינו ככרמלית, שגם לשם אסור מדרבנן להניח דברים. כאשר העמוד אינו רחב ארבעה אם הוא ברשות הרבים דינו כמקום פטור שמותר להניח עליו, אבל אם הוא בכרמלית נחלקו בכך הדעות, וכיון שרוב הרחובות היום הם כרמלית גם בזה לא יהיה פתרון ויש לחוש לאיסור. הכל כמבואר במשנה ברורה שם. נראה שהפתרון היחיד [במקרה שמדובר בדברי תורה שראויים לשימוש ואינם מוקצה] לטלטל אותם פחות פחות מארבע אמות בעקירה והנחה עד שתמצא מקום מוצנע.
תודה לרב על התשובה המלאה והברורה.
רק נראה על פניו שבפתרון שוב לא הועלנו, כיוון שגם עד אם לא נמצא באמצע הדרך במרחק גדול מהבית, אף כאן יש שאלה של העברה מרשות לרשות. אלא אם כן, נשאיר דברי התורה מחוץ לדלת הבית\שער החצר. ואז ממילא דברי התורה נשארו על הארץ ברחובה של עיר.
הלא כן כבוד הרב?
כמובן, אבל בדרך ניתן למצוא פינה מוצנעת אין בזיון כל כך.
באופן שאני יכול לבקש מגוי שיכניס לי את כתבי הקודש הביתה האם מותר לבקש ממנו גם ברשות הרבים גמורה
לכאורה, גם אם הצורך שלך הוא רוחני, עדיין הוא עושה את המלאכה עבורך ויש בכך איסור של אמירה לגוי.
השאר תגובה