שלום הרב!
אני בתהליכי גירושין.
האם מותר לי להתחיל לצאת לפגישות על אף שלא חל הגט?או שאסור לי להיפגש בכלל?
אגב:
מה הדין על אחד שהתייחד עם אשה פרוצה
ולא עשה ביאה אבל כן היה מגע וכו
מה הכפרה שלו?הוא לא עשה את זה כשהוא היה במצב נפשי הכי טוב,אבל כן מודע לחומרת העבירה,
על אף שדין עריות זה כרת אבל חייב להיות שיש כפרה לחטא חמור זה
תשובה:
שלום רב,
א. הליכי גירושין זו מילה כללית מאד. אין ספק שהרבה תלוי גם בך – כמה זמן ימשכו הליכי הגירושין. והדרך הטובה היא לקדם במהירות את הסכם הגירושין. גם אם מותר לך ברמה כשלהי להפגש. זה לא נראה לי מתאים. אמנם, אין איסור לשמור על קשר מסויים, אם שומרים על כל גדרי הצניעות ודיני הייחוד. שהרי המטרה היא בסופו של דבר הקשר הוא למטרת נישואין. אולם במקורות אנו מוצאים גם על דברים דומים, שהגדירו קשר כזה (כלומר, בעוד שאינך פנוי וראוי לנישואין עדיין) כ"מכוער".
אולם במקרה שלך עושה רושם שכדאי לך להזדרז עם הליכי הגירושין ולהמתין עד אז. אם הסיפא של השאלה קשורה לשואל, צריכים לדעת כלל שאותו קבעו חז"ל: מי שנכווה ברותחים, נזהר מצוננים….
ב. מגע עם פרוצה שאני מניח שגם היתה טמאה נדה, לדעת הרבה פוסקים זה איסור דאורייתא: "לא תקרבו לגלות ערוה". נכון, שאין דבר העומד לפני התשובה. אבל תשובה רצינית זה כולל עזיבת החטא וכפי שהרמב"ם כותב בהלכות תשובה : "עד שיודע תעלומות יעיד עליו שלא יחזור לחטא הזה לעולם" כלומר, עליך להתרחק ולגזור על עצמך ריחוק וזהירות בנושאים הללו ברמה כזו שבורא עולם יוכל להעיד עליך שלא תחזור לחטא הזה לעולם, וזוהי התשובה האמיתית.
מקורות:
לגבי איסור הבחנה (איסור לאשה להתחתן עד צ"ב יום מיום גירושיה). בגמרא מבואר שגם להתארס אסור לה, וכך נפסק בשו"ע (אבה"ע סי' יג סעי' א'). אולם הוסיף הרמ"א שמותר להשתדך. ואם כך יש מקום לומר שמאחר שהאיסור לבעל להנשא לפני שהוא מגרש את אשתו, הוא מדין חדר"ג אם כך, יהיה מותר להפגש לצרכי נישואין עם אשה אחרת.
ראה בבית יוסף שם שהביא בשם כמה פוסקים שלמרות שאין איסור להשתדך, במקרים הנ"ל, צריכים להשביע את המשתדך שלא יכנס לביתה כשהיא לבדה, כדי להימנע מתקלה. הרמ"א אמנם לא הביא את הדין הזה, ראה בשו"ת שבות יעקב (ח"א סי' צו). ואין כאן המקום להאריך.
ואם כן, נראה שגם להשתדך לפני שסיימת את הפרק הראשון יוגדר לדבריהם כ"מכוער". וגם הטיעון "שמא יקדמנו אחר" כנראה אינו מספיק בסיטואציה כזו, משום שטיעון זה קיים כמובן גם במקרים עליהם כתבו האחרים הנ"ל שזה "מכוער". (ראה בשדי חמד (אסיפת דינים חליצה סי' א' אות ד') ואם יש להמנע מלהשתדך, כך ברור שיש להמנע משאר פגישוות למטרת נישואין.
