אדם שהתפלל ערבית וחיובו כרגע מדרבנן. (נלך עפ"י הדיעה שסוברת שיוצא יד"ח מהתורה בתפעלה). א"כ איך דרבנן יכול לפטור אישה שחיובה דאורייתא.. האם בגלל שזה מדין ערבות אז שפיר פוטר.. או שיש לזה תירוץ אחר?
תשובה:
שלום רב
אין תירוץ אחר. שני התירוצים הם: א. אינו יוצא ידי חובה בתפילה, כיון שלא מזכירים יציאת מצרים או טעמים אחרים [כוונה הופכית וכדומה] או שיש ערבות לנשים. ולכן כדי לצאת ידי כל החששות נהגו נשים רבות להתפלל ערבית בליל שבת. ידועים דברי רעק"א שמצדד שגם ללא תפילה כאשר אדם אומר שבת שלום הוא מקבל על עצמו את השבת ודי בזה מדאורייתא, וזה גם יועיל באופן זה. לכן, הטוב ביותר שהבעל יכוין בפירוש שאינו רוצה לצאת ידי חבותו בקידוש שבתפילה.
מקורות:
ראה דגול מרבבה (או"ח סי' רעא), דכיון שהבעל יצא ידי חובתו מדאורייתא בקידוש שבתפילה אפשר שאין האשה יוצאת בברכתו, ולפי שנשים אינן בכלל ערבות ולא נאמר בהן דין ד"יצא מוציא", וכמבואר ברא"ש (ברכות פ"ג סי' יג), ובתלמידי רבינו יונה שם (יב ע"א מדפי הרי"ף), וע"ע שו"ת מוצל מאש (ח"א סי' יב) סמא דחיי (או"ח סי' יג), חלקת יואב (ח"א סי' לו), חקרי לב (או"ח סי' מח), ושו"ת כתב סופר (או"ח סי' כט). מיהו יעויין שו"ת רעק"א (סי' ז) שחולק על דברי הדגול מרבבה בזה, ולדעתו אף נשים בכלל ערבות, ודחק לפרש כוונת הרא"ש, דכיון שנשים אינן חייבות בברכת המזון מדאורייתא נחשבות הן לענין זה כמי שאינו "בר חיובא", ולכך לא שייך בהו דין "יצא מוציא", משא"כ לענין שאר ברכות. כדבריו נראה בס' תשב"ץ קטן (סי' קעו), ארחות חיים (הל' מגילה אות כד) ומג"א (סי' תרצב ס"ק ה). וע"ע פמ"ג (סי' רעא משב"ז ס"ק א, סי' תפט משב"ז ס"ק ב, סי' תרפט א"א ס"ק ד, ופתיחה כוללת ח"ב אות טז), שו"ת חת"ס (או"ח סי' כא, שהורה שיכוון כל אחד שלא לצאת ידי חובה באמירת הקידוש בעת התפילה, שאל"כ אפשר שלא יוכל להוציא את אשתו ידי חובתה), שו"ת בית שערים (יו"ד סי' רכ), שו"ת אבני נזר (או"ח סי' תלט, יו"ד סי' שכג), ושו"ת משנה הלכות (חט"ו סי' פז, עיי"ש שכתב, דראוי לכל אשה שלא התפללה ערבית, שתאמר את מילות הקידוש בלחש יחד עם הבעל.
