לתרומות לחץ כאן

אמירה לגוי במלאכה שאינה צריכה לגופה

לכבוד הרבנים שליט"א! ברצוני לשאול מדוע התירו חכמים לומר לנכרי בדרך רמז "כל המכבה אינו מפסיד", דהרי זה שבות דשבות דבמקום הפסד לא גזרו חכמים. ואת"ל דזה שבות שעיקרו מדאו' וכמו שהביא במ"ב כי יש חשש שיבוא לכבות ולעבור על איסורי תורה (מהתוס' שם), מ"מ בגוי אין חשש זה, והוי שבות דאמירה לגוי דבמקום הפסד לא גזרו חכמים? שמעתי תשובה מת"ח שלא הניחה את דעתי, שחכמים החמירו בכל עניין הדליקה, ולכן התירו רק ע"י גוי ורק ברמז.

תשובה:

שלום רב

יש כאןשתי נקודות חשובות שצריך לדעת: ראשית, לא מדובר כאן באמירה רגילה בדרך רמז, אלא זהו מז בדרך ציווי שבדרך כלל אסור ורק מחמת הפסד הממון התירו זאת. שנית יש לדעת, שכיבוי אש אינו נחשב ככל שבות דרבנן, שהריזו מלאכה שאינה צריכה לגופה שלדעת הרבה פוסקים דינה חמור יותר ולא נאמר בה הכלל של שבות דשבות במקום הפסד או במקום מצוה, ראה דיון בזה בשער הציון סי' שלד ס"ק נז, וראה שו"ת רעק"א סי' יז שנקט בפשיטות לאסור.

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. תודה רבה על התגובה המהירה. אמנם מדוע לא ניתן להקל בכך. דהרי אמירה לגוי זה שבות ובמקום הפסד לא גזרו. כלומר אני מבין מדוע לאדם עצמו יהיה אסור לכבות כמו שכבוד הרבנים אמרו, שהרי זו כמשאצל"ג. מ"מ מדוע לא התירו לומר לגוי בפירוש.

  2. המקורות שציינתי אומרים שמלאכה שאינה צריכה לגופה היא שבות חמור [ומשום שבעצם המעשה אסור מדאורייתא ורק הכוונה הופכת אותו לדרבנן] ואינו כשאר שבותים שהתירו שבות דשבות במקום הפסד.

  3. אם כך מה מיוחד בדליקה שהחמירו בה כ"כ חכמים. שהרי הרמ"א בס' רעו ס"ב פסק כבעל העיטור להתיר אמירה לגוי במלאכת דאורייתא במקום צורך (אמנם המ"ב סקכד הביא מהשל"ה שאף בצורך גדול אין להקל) ועוד כמו שאמרנו לדעת חלק מהפוסקים כיבוי שריפה זה שבות גמור ולא כמלאכה שאצל"ג. תודה רבה על ההקשבה והסובלנות. ישר כוחכם לאורייתא

  4. הרמ"א שם מדבר על צורך מצוה שהוא גם צורך גדול, וגם בזה הביא שכולם חולקים. למיטב זכרוני כיבוי אש הוא תמיד מלאכה שאינה צריכה לגופה.

  5. ע"פ האמור עולה שפסיק רישיה שהוא איסור תורה מותר ע"י גוי כדאיתא בסימן רנג סוף סימן ה' בדעת הרמ"א ושם במ"ב גבי שפחה המוציאה את הקדירה הצוננת ומניחה בבית החורף ואח"כ מדליקה ושם כתוב שאם התנור כבר הוסק אסור לומר לאינו יהודי להניח (מ"ב ס"ק ק בשם האליה רבה) וזה לכאו' מפני שזה מלאכה שאינה צריכה לגופה.
    קצת פלא שאיסור דאורייתא מותר על ידי אינו יהודי ואילו איסור דרבנן לפי מרן יהיה אסור ע"י אינו יהודי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל