תוספת לאוהל ארעי בשבת

שלום כבוד הרב.
תודה.

ההסתיגויות (שבהחלטה ספונטנית כן החלטתי לרשום אותם) שהיו לי הן מלכתחילה:
1. בפועל, יש רוחב טפח, וקוטר טפחיים, בקערה שנוצרה בכילה, אע"פ שהיא "סגורה". אם הרב כתב שקובעת המטרה שלי לסגור באופן המקסימלי, אז הרני מוכן ומזומן לקבוע שהמטרה שלי היא מראש להתחשב באותו טפח סורח. ואז אולי זה יחשב פתוח טפח.

1.1 ה "גג" של הכילה פתוח בעצם. מה שמקופל (מחותל לתוך החישוק של הגג) אלו הדפנות.

2. הכילה היא לא למטרת הצללה, אלא נגד יתושים. לכן אולי זה יהיה מותר כמו שמחיצה שאינה מתרת היא מותרת. או כסכך שנפל שלא למטרת צל, שאינו מכשיר את הסוכה (היינו החשיבות בסכך ואולי גם באוהל היא לצל, לכן אם אין צל, אז לא נחשב). אלו שני דינים נפרדים, אוהל וסכך, אבל אולי יש ביניהם קשר כלשהו.

3. הגג קודם לדפנות. כאשר הכילה נפרסת, אז זה מלמעלה כלפי מטה.

4. "מה שיש נוהגים בכמה קהלות, שבשמחת תורה פורסים טלית על ראשי הילדים הקטנים, ואחד מהם מברך וקורא בתורה, אין לחוש בזה משום עשיית אהל עראי ביום טוב, שכיון שאוחזים הטלית בידיהם, וגם לא נעשה לצל אלא לכבוד בעלמא, מותר.והדין כן אפילו כשחל יום טוב בשבת." [ילקו"י שבת כרך ב' עמוד תקלב. שבת קלח. ש"ע סי' שטו ס"ה].

5. הכילה קשורה דרך קבוע מעל הספה במרפסת. לכן אולי זה דומה ל "כיסוי מיוחד לחבית, ודרכו בכך תמיד, לא מיחזי כאוהל ומותר." [ילקוט יוסף שבת כרך ב' מהדורת תשס"ד עמוד תרפ].

*רציתי לציין שהשאלה היתה בעיקר למצבים ששכחו לתת מערב שבת לדפנות של הכילה ליפול טפח סביב סביב. מדובר במושב יתושים עם אנשים בה מעט. בלי הכילה, לא ניתן לשבת במרפסת.