לכבוד הרבנים שליט"א! בכולל מקבלים מילגה על ס'כ 1000 ש"ח. הם דורשים רישום של זמני הלימוד. החודש לא רשמתי והם לא מוכנים לשלם לי את המילגה החודש. הם יודעים שאני לומד הרבה מעבר לשעות הלימוד. משעה מוקדמת בבוקר עד הלילה. האם עליהם לשלם לי את המילגה או לא? האם אפשר מקורות מפורטים. תודה רבה
תשובה:
שלום רב,
לכאורה ראוי שהם ישלמו לך את המילגה, אולם בכל שעה שנופל בו ספק האם למדת במסגרת הכולל או לא, הם רשאים להפחית מהמילגה מדין המוציא מחברו עליו הראיה. וראה במקורות.
מקורות:
לכאורה ראשי הכולל קבעו תנאים ואתה לא עמדת בהם, יתכן מאד שאתה מתמיד גדול אבל סוף סוף לא עמדת בתנאים שאתה יודע שהם קבועים בכולל. יחד עם זה יש מקום לחייב אותם.
בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' שטו) דן במעמדו של הכולל מול האברכים, האם דינו כפועל או כאדם המקבל מלגה שהנותן יכול לעשות כרצונו ולהפסיק את המילגה לפי ראות עיניו גם ללא סיבה. וכך העלה שם: "זה כבר נסתפקנו מכמה שנים, אבל מעודי לבי נוטה יותר דלפי מציאות הכוללים היום דין פועל יש לו, והו"ל עכ"פ לענין זמן זה שנתקבל בכולל לא פחות מזמן אחד כמלמד ואם כבר התחיל בלמודו זמן מה כשאר חברי הכולל….וטעמא דילי דודאי מי שתומך סתם ת"ח שילמדו בלי צורת כוללים ומוסדות של היום רק לשם תמיכת תורה לבד, פשיטא דהת"ח רק נתמכים לא נשכרים אבל מי שנעשה מיסד או ראש כולל, ומקבל ע"ז תמיכה ממקומות שונים וגם מחיתו ופרנסתו מזה כרגיל בזמנינו, ובוחר לו אנשי כולל הנראים לו ראוים שישבו עה"ת לפי סדר הלימוד והזמן, ועל ידם נתקיים המוסד ומיסד או ראש הכולל מרויח על ידם, ועבור זה נותן להם שכרם ודאי דדע"ת נוטה דנדונים כפועלים שאי אפשר להפסיק משכורתם כשאין מוצאים לשכור למקום אחר".
כלומר, מסקנתו הוא שאברך הוא כדין פועל. ועתה נבחן כיצד היינו דנים את מעמד הפועל במקרה דנן.
בשו"ת ברית יעקב (חו"מ סי' קא) נשאל ע"י בעל מפעל שנהג לשלם לפועליו בצורה כזו: היה מנפיק אישורים שהם אכן עבדו, מספר שעות וכד', מידי פעם היה לוקח את האישורים ומשלם להם את שכרם. והנוהג היה שפועל שאיבד את האישור לא היה מקבל את שכרו. ושאל בעל המפעל האם הוא נוהג כשורה או לא.
תשובתו של הברית יעקב שאינו נוהג כשורה ובודאי לא לכתחילה. משום שבעצם ע"י הנוהג הזה שאפילו אם הוא נקבע מראש בידיעת הפועלים, משום שלכאורה המצב הוא כך, הפועל עבר משך החודש ומדיע לו בודאי שכר, אלא שיש תנאי שאם הוא מאבד את האישור אינו מקבל את שכרו. התחייבות למחילה זו, היא בעצם אסמכתא, אלא שיש מחלוקת ראשונים במקרה כזו האם יש צורך בהתחייבות בב"ד חשוב כדי לבטל את האסמכתא משום כיון שהוא בידו. לכן בדיעבד בעה"ב מוחזק ויכול לומר קי"ל כהרמב"ם שאין בזה חסרון של אסמכתא, אולם לכתחילה היה ראוי שלא לעשות כן מחמת הספק. עוד המשיך שם הברית יעקב שאולי לא יועיל המחילה של הפועל מראש משום שזה יחשב למחילה על דבר שלא בא לעולם עדיין.
יתכן שיש לחלק בין המקרה דנן למקרה של הברית יעקב, וגם לפלפל בדבריו. אולם לכאורה ראוי לשלם לך את המילגה הזעומה הזו אם הם יודעים שאכן באופן כללי, ודאי אתה עומד בהחלט בסדרי הלימוד בכולל.
הרבה הצלחה
