השאלה אם מותר לכסות איזה קדרה כדרך הטמנה (בבגדים וכדומה) ולתתה על הפלטה חשמלית בלא הפסק אויר. לכא' פשוט שזה אסור (מש"ע רנז:ח) אבל מצאתי חידוש גדול ביביע אומר חלק ו' או"ח ס' ל"ג דהתיר מכמה טעמים שם. אני רוצה לדעת דרכי הפסק – אם יכול לסמוך על זה ואם יש חילוק בין בן עדת המזרח לבן אשכנזי – לגבי לסמוך על פסקים כאלה?
תשובה:
שלום רב
ודאי המנהג הרווח בזה הוא להחמיר, וכן הורה הגרש"ז אויערבך כמובא בשמירת שבת כהלכתה פרק א הערה רכט, וראה שם שתמה על דברי הגר"ע יוסף בזה, שכן להלכה נקטינן שהחשש אינו משום שמא יחתה אלא מחמת החשש שמא יטמין ברמץ.
למיטב הבנתי, יש כאן שאלה עקרונית בדרכי הפסיקה, ואכן אם תלמד היטב את דברי היביע אומר שציינת תוכל לראות זאת בנקל, דברי הגר"ע יוסף שם נסמכים על כך שיש מחלוקת גדולה אם הטמנה בדבר המוסיף הבל הוא גם כשיש הפסק אויר והאריך בדעת המקילים בזה, ולאח מכן עשה צירוף נוסף, שהרי יש מחלוקת אם טעם האיסור הוא משום שמא יטמין ברמץ או משום שמא יחתה, ואף שרבים סברו שהאיסור הוא שמא יחתה ברמץ, ניתן לצרף את דעת המקילים כאן לדעת המקילים לעיל, ומותר. אמנם רבים מהפוסקים נקטו אחרת, שכאשר יש סוללת פוסקים שסברו שהאיסור הוא שמא יטמין ברמץ וכן הכריע המשנה ברטורה ועוד מגדולי הפוסקים, ממילא כך המנהג, ושוב לא נבוא להקל בענין זה מחמת צירוף ספקות אחרים, כיון שנקבע לנו בענין זה הדבר כהכרעה.
כמו כן, עצם סברתו, שכיון שיש מעט אויר בין הגוף חימום למכסה הפלטה נחשב הדבר כהפסק אויר תמוה לכאורה, שהרי הפלטה כולה פולטת חום, ומה לי אם חומה נובע מעצמותה או מהגוף חימום הבוער בה, ונמצא שכולה נחשבת דבר המוסיף הבל. [בשונה מהבגדים שאינם נחשבים מוסיף כיון שכל חומם בא להם מהקדרה]. ועובדה מוכיחה היא שגם אם תניח סיר קר על הפלטה הוא יתחמם, סוף דבר קשה מאוד לסמוך על הכרעה זו לענ"ד.
בהצלחה
