אמא שלי התגיירה בסוף ההריון שלה איתי,וטוענת שגיירה אותי יחד איתה,מעולם לא שאלו אותי אם אני רוצה בכך,אבל הבנתי שהסטטוס שלי הוא גיורת ואסור לי להתחתן עם כהן וכו,בגיל 20 הפסקתי לשמור שבת,האם אני יהודיה?
תשובה:
שלום רב,
לא הבנתי מה זה "טוענת" שהוא גיירה אותך יחד איתה. אם תאריך הגיור היה בעודך בבטן אמך, המציאות ברורה.
למעשה, אשה הרה שהתגיירה בנה או בתה שנולדים אינם חייבים בטבילה, אולם יש דיון האם הם נחשבים לגרים או לא. יחד עם זה לשאלתך האם את מותרת לכהן התשובה היא שבכל מקרה כנראה שלו.
לשאלתך האם את יהודיה. אכן כן. ברור שטבילת האם מועילה לך לגיור, ולכן בכל מקרה את נחשבת ליהודיה לכל דבר, וחבל שאינך שומרת שבת. בורא עולם לא מוותר עלייך…
מקורות:
א. בגמרא ביבמות ובקידושין אומרת שטבילת האם בעודה מעוברת מועילה לעובר שייחשב לטבילת גירות. [יש כאלה שאומרים שהאם צריכה לומר לבית הדין שהיא בהיריון כדי שהטבילה תועיל גם לעובר. אבל במקרה שלך שאת מציינת שזה בסוף ההיריון, אז ברור שזה היה ידוע לבית הדין].
האם עובר שהתגייר בעודו במעי אמו נחשב לגר או לא? למעשה, הראשונים חלוקים בנושא זה. לדעת הריטב"א בשם הרא"ה (יבמות מז,ב) תינוק כזה הוא כישראל לכל דבר. אולם מדברי הרמב"ן שם נראה שהוא נחשב לגר, שהרי הרמב"ן הוכיח שבכל גירות, בדיעבד אם טבל לפני שמל, הגירות חלה בדיעבד. כשם שאנו מוצאים בגיור של עובר שמועיל לו הטבילה (ע"י אמו) קודם המילה. ואם נאמר שדעת הרמב"ן, שהילד נחשב כישראל לכל דבר, איך ניתן להוכיח מדין זה לכל גירות? נמצא, שלדעת הרמב"ן דינו כגר. וראה עוד בשו"ת אחיעזר (ח"ב סי' כט אות ו').
כמו כן האחרונים דנו בענין תינוק שנולד לאמו שהתגיירה בעת עיבורה, האם מילתו היא מילת גרים, ואינה דוחה את השבת, או שמא מילתו הוא מילה ככל יהודי אחר. בפסקי הלכות יד דוד (הגר"ד קרלינר, ח"א דף ז,א בהגהה אות ה') האריך לדון בנושא, והוכיח שמעוברת שהתגיירה, בנה אינו גר כלל, ונחשב כיהודי לכל דבר, ומשום כך מלים אותו ביום השמיני גם כשחל בשבת. ומדבריו נראה, שסובר כך גם למד"א עובר לאו ירך אמו. [ראה שם מה שכתב על דברי הרמב"ן הנזכרים].
גם בחידושי רבי שמעון שקאפ (קונטרס השליחות סי' כה) הוכיח שדינו כישראל גמור, ולא כגר, וכך כתב בין למד"א עובר ירך אמו, ובין למד"א עובר לאו ירך אמו. ולדעתו הסיבה לכך היא, משום שהוא נולד לאם יהודיה, והכל נקבע בעת הלידה. אולם סיים: "וזה פשוט. אף שגדולי עולם עמודים לנגדי, והם הגאון רבי עקיבא איגר והגדול מרבבה והחתם סופר, הובא בפתחי תשובה ביו"ד שם (סי' רסח ס"ק ח') שכולם נקטו דמעוברת שנתגיירה העובר נעשה ישראל ע"י גירות. בכל זאת לא נמנעתי לחוות דעתי בזה, מאחר שאיני כותב הדברים אלא להתלמד ולפרש ולבאר דברי הש"ס והתוספות, וכן דברי הגמרא דיבמות הנ"ל לפי גירסת הש"ס שלנו, וה' יאיר עיני לכוין אל האמת".
ב. יחד עם זה בכל מקרה את כנראה אסורה לכהן.
נאמר בפסוק ביחזקאל שהכהנים מותרים להנשא "לכל בתולה מזרע בית ישראל" ועל הפסוק הזה חלוקים התנאים למי כוונת הנביא. רבי יהודה אומר שבת לאב או אם גרים אסורה לכהן. רבי אליעזר בן יעקב אומר שכוונת הנביא הוא לאסור רק בת לאבא ואמא גרים אסורה לכהן. אבל אם רק אחד מהם גר היא מותרת לכהן. ולדעת רבי יוסי שאפילו אם שני הוריה גרים היא מותרת לכהן, וכוונת הנביא רק לאסור מי שהורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה. והלכה כרבי יוסי (כל זה בקידושין עח,א, ונפסק בשו"ע אבה"ע סי' ז' סעי' כא). כלומר מי שאמה התגיירה בעודה בהיריון הילדה אסורה לכהן אפילו אם היא לא נחשבת לגיורת.
[האמת היא שהיה מקום לומר שכוונת רבי יוסי להוסיף על רבי אליעזר כלומר, גם מי ששני הוריה גרים, אינה אסורה לכהן אלא אם כן גם הורתה שלא בקדושה. אבל הפשטות היא לא כך לכן איני רוצה להרחיב בזה כאן. ומלבד זאת יש מקום לדיון האם האב שהוא יהודי נחשב ל"זרע ישראל" כלפי הבת כשהוא בא עליה בעודה גויה, ראה בחידושי רבי שמעון שקאפ שליחות סי' כה, ואין כאן המקום להרחיב].
