בס"ד.
שלום,
דגים שבושלו עם בשר באותו תנור (היינו נותן טעם של אדים בלבד , לא ממש בתערובת פיזית) – האם מותר בדיעבד לאכול מהתבשילים? אשמח כרגיל למקורות.
תודה.
תשובה:
יש להחמיר ולא לאכול.
מקורות:
ישנם בתנורים ב’ חששות מצד זיעה ומצד ריחא, ודנו אחרונים בתנורים בזמננו אם יש לחשוש לזיעה בתוך התנור [ענין הזיעה נוצר מכח פגישת חום וקור כידוע, ובתנור שכולו חם אין האדים ממשיים כ”כ, והנידון אם יש להקל לומר שאין זו זיעה הגורמת לאיסור], ובשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל מביאים להחמיר לחשוש לזיעה בתנורים, [ויש לזה סמך מדברי המג”א הלכות הגעלת כלים אור”ח תנ”א] ובשם הגרח”פ שיינברג זצ”ל מביאים להקל. [ויש לזה סמך מיור”ד סי’ ק”ח ובצדדי השאלה יש להרחיב, ואי”ה חזון למועד].
ויש חשש נוסף בתנור קטן וסתום מצד ריחא המבואר בפסחים עו,ב וביור”ד סי’ ק”ח סעי’ א’ לשיטת הרמ”א להחמיר דאף דיעבד ריחא מילתא בתנור קטן וסתום [ושעור גדול היינו מחזיק י”ב עשרונים ובאופן המדידה נחלקו אחרונים עיין יור”ד סי’ צ”ז בפת”ש ופרמ”ג שם ובחכ”א ריש כלל ס”ב ובבינ”א שם, ושמעתי ממורה הוראה שתנורים ביתיים הרגילים מצוי שיהיו מהם גדולים], ומפני חששות אלו אין לאכול את התבשיל עם חלבי, ונראה שכך הוא גם לגבי דגים ובשר.
אבל לענין המתנת ו’ שעות תלוי בנידון תבשיל של בשר, עיין סוף סי’ פ”ז, המחבר מיקל לגמרי ואף הרמ”א שמחמיר גדר תבשיל היינו מאכל שנתבשל עם הבשר עצמו, אבל בזיעה לא נהגו להחמיר בזה, ואם כן הגדרת המאכל הפרווה בחזקת בשרי והיינו שלא לאכלו עם בשר, ואינו כבשר ממש ואינו צריך להמתין עליו ו’ שעות.
על כך שגם כאשר אין ממשות בשר אסור, ראה כאן.
בסד
האם הוא הדין שרק חיממו את הדגים והבשר באותו תנור וזה תנור של סועדים רבים שנפתח ונסגר כל הזמן אז אולי אין כול כך אדים, ולא כול כך חם, אבל גם אולי יש חשש שנשפך קצת מאחד לשני
תודה אהוד
אינני יודע להתיר דבר כזה.
מהרבה ראשונים משמע שאין איסור בדגים ובשר, ומהרמב”ם עולה במפורש שמותר לאכול דג שנצלה עם בשר (מאכ”א ט, כג). וביארו הפוסקים, שמתוך לימודיו וניסיונו כרופא הסיק שאין בכך סכנה וממילא אין איסור לאכול יחד דג ובשר. אמנם רוב ככל האחרונים חששו לסכנה שבכך, אבל במקרים של ספק, צירפו האחרונים את דעת הרמב”ם להקל (חת”ס יו”ד קא; דברי מלכיאל ב, נג).
ממילא בנדון דידן לכאורה יש להקל, שלא גרע מספק. כמו כן רמ"א כתב בקט"ז "וכן אין לצלות בשר עם דג, משום ריחא. מיהו בדיעבד אינו אוסר" וכן לשון השו"ע "צריך להיזהר" הוא לשון לכתחילה.
ה שהרמ"א התיר הוא באופן שזה רק ריחא, הבעיה שהפוסקין חששו בזמנינו שהתנורים שלנו יש בהם גם זיעה, ולכן אין מקום להביא דבריו בנדון זה!
אכן יש הבדל בין ריחא לזיעה אבל האחרונים הקילו בספקות כפי שציינתי וכת"ר התעלם מזה. ואי אפשר לקחת את החשש של זיעה בתנורים (שהוא נוגע לדיני בשר וחלב דאורייתא) לענין של חמירא סכנתא מאיסורא שהשו"ע כותב צריך להיזהר.
וענין הסכנה הוא באותו אופן המוזכר בחז"ל (ומסתמא ע"פ הרופאים בימיהם, אבל גם אם נאמר שמדובר במשהו סגולי) והבו דלא להוסיף עלה ענין חשש זיעה בתנורים שחששו לגבי בשר וחלב.
ואפשר לצרף לסניף את המקילים לגמרי בבשר ודגים.
כתבתי את דברי בהתייחס למהש ציינת כביכול הרמ"א מתיר בפירוש במקרה המדובר, וזה כמובן לא נכון.
אם הדגים נמצאים בתנור חימום [לא מבשל אלא שומר על חום] אחד עם בשר [כמו במוסדות] וכל תבנית עטופה ומכוסה [לא יודע האם הרמטי] האם יש בעיה?
לכתחילה ודאי יש להמנע, ובדיעבד ובשעת הדחק שיראו לכסות הרמטי.
ראיתי בחכמת אדם סח שכתב שהעיקר שיהיה מכוסה, לא הזכיר הרמטי, אלא נראה שכל כיסוי
נושא של הכיסוי שלא יהיה מעבר אדים, אינני יודע מה נקרא הרמטי ומהלא העיקר שלא יהיה אדים…
המהרשל -הובא בשך סי' קטז -התיר לכתחילה דגים ובשר בתנור אחד וכבוד הרב אוסר אפילו בדיעבד ומדמה לבב"ח, וצ"ע
מה שאמרתי ואני חוזר ואומר, שהמהרש"ל דיבר באופן שזה רק ריחא, ועל זה דן אם חוששים לריחא בבשר ודגים ומסקנתו להקל, אבל כשיש זיעה יכול להיות שיש להחמיר יותר.
השאר תגובה