לתרומות לחץ כאן

שיעור קביעות סעודה בפת הבאה בכיסנין

שלום,
ידוע שיש מחלוקת הפוס' בהלכות פת הבאה בכיסנין לעניין שיעור קביעות סעודה כמבואר במשנ"ב סימן קסח' ס"ק כד. ומנהג הספרדים לשער ע"פ שיעור העירוב. ושם יש מחלוקת בין רש"י לרמב"ם אם זה שיעור ג' או ד' ביצים. וכתבו שיש להחמיר שלא לאכול בין ג' לד' כדי שלא ליכנס לספיקות.
ולא הבנתי למה לא מצרפין לזה דעת הצל"ח (שהביא בבאו"ה סימן רעא') , והחזו"א שביצים של ימינו נתקטנו. ועפ"ז י"ל, שגם אם הלכה כמ"ד שהוא ג' ביצים, הרי י"ל שאולי צריך להגיע עד ו' ביצים של ימינו. והרי ספק ספיקא. ובנוסף לכך, היה מקום לצרף דעתם של המג"א, הגר"א, החיי"א, הגר"ז ועוד שמשערים ע"פ הבחנת האדם בביאור קביעות סעודה ע"פ מדינה ומדינה (והוא יותר מד' ביצים).
תודה.

תשובה:

שלום רב

תרשה לי להביע את דעתי בענין השימוש בענין של ספק ספיקא, בעיני, לא כל מחלוקת נחשבת לספק! כאשר יש מחלוקת מסוימת שהוכרעה ויש בה מנהג ברור, אין כל טעם פתאום להקל בענין מחמת הצטרפות מחלוקת נוספת, בפרט אם גם במחלוקת השניה יש מנהג ברור. ולכן, כיון שמנהג בני ספרד היה תמיד לחשוש כבר ב200 סמ"ק או 200 גרם לשיעור קביעות סעודה, ומשום שלא סברו כדעת הצל"ח כך יש לנהוג. והיינו שהשיעור הוא ד' ביצים לפי מנהג בני ספרד, ראה ברכי יוסף סי' קסח ס"ק ד בן איש חי פ' פנחס וכף החיים שם ס"ק מה.

למנהג בני אשכנז השיעור הוא כסעודת בוקר או ערב ולחומרא בעלמא נהגו שלא לאכול שיעור ד' ביצים. ראה נשמת אדם נד א, אגרות משה ח"ג סי' לב ועוד.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. אבל למה נדמה את הדבר הזה (שיש ב' מחלקתות שונות ובכל דין יש מנהג מסוים) למה שפסק בשו"ת יחוה דעת לעניין בישולי עכו"ם בביתו של יהודי כשהיהודי מדליק האש שאע"פ שבשני הדינים בנפרד, פסק מרן השו"ע שאסור, מ"מ הסברא נוטה לומר שאילו היה מרן פוסק דין שיש בו ספק ספיקא, היה מודה להקל מפני שרוב הפוסקים יודו שבכגון דא הדין יהיה מותר.
    ועפ"ז, אפשר לומר אותו דבר : בכל הלכה בנפרד, יש מנהג אצל הספרדים. אבל אם נצרף את ב' המנהגים, נוכל לומר שיודו להקל בזה שרוב הפוסקים מקילים בזה ?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל