קבעו לעשות שבע ברכות וחזרו בהם

רבני בית ההוראה
ט' שבט ה'תשע"ו

כשכמה אנשים החליטו לעשות שבע ברכות ביחד עבור חברם עד מתי יכולין לחזור בהן אף אם מצד מחוסר אמנה נחשב כמתנה מרובה מ”מ הנידון מצמד שהשתתפו לעשות דבר ביחד

תשובה:

שלום רב,

לגבי מתנה מרובה או מועטת, עי’ סי’ רד סעי’ ט’ שזה נחשב למתנה מועטת משום שלכל אחד ואחד זה מתנה מועטת. ויש בו משום מחוסר אמנה.
אולם לגבי עצם האפשרות לחזור בו. נראה שכל עוד לא קנו כלום, ודאי שהם יכולים לחזור בהם. ואם הם כבר קנו צ”ע ביחס לחתן והכלה אם הם יכולים לחזור בהם, ונטיה שלי לומר שהם יכולים לחזור בהם משום שהם לא קנו את זה אלא לצורך השבע ברכות ולא לצורך החתן כלה באופן שיהיה להם בזה קנין.
אולם בינם לבין עצמם. כגון אם הם חמשה אנשים שהחליטו לעשות שבע ברכות וכבר קנו חלק מהמוצרים. ודאי שבמה שהם קנו כולם חייבים להשתתף משום שזה נקנה בשליחות עבור כולם. אבל על השאר לענ”ד פשוט שאחד מהם יכול לחזור בו, ולא ניתן לחייב אותו להמשיך בעלויות. אין כאן השתתפות של שותפים שהטילו לכיס, יש כאן כמה אנשים שהחליטו ביחד לעשות שבע ברכות, ואין כאן משהו שיחייב אותם להמשיך לעשות זאת, אם אחד מהם החליט לפרוש.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים