לתרומות לחץ כאן

מדוע אומרים מי שברך ולא חוששים לבקש על צרכיו בשבת

שאלה:

בס"ד. שלום כבוד הרב. האם יש היתר לעשות מי שברך "גשמי" לעולה לתורה בשבת ולהכניס בברכה פרנסה טובה,בנים זכרים, זיווג הגון,הצלחה במשפט ל\"ע, שלום בית ועוד. (ומה עוד שבד"כ העולה לתורה מצטער מזה לענ\"ד שמזכירים לו את הבעיות הללו והרי זה המבקש צרכיו שאסרו חז\"ל, אולם פוק חזי מה עמא דבר ומנהג העולם להקל בדבר (לפחות כמו שאני ראיתי) . מה כבוד הרב אומר בנידון? האם גם בבתי כנסת אחרים באמת נוהגים כך כמו שראיתי במס' מקומות? תודה על הכל.

ה' יברך אתכם

תשובה:

שלום רב,

כבר נשאל בכך הבית יוסף (שו"ת אבקת רוכל סי' יא) והשיב שאין בכך צער לאנשים ע"י שמברכים אותם במי שברך, וכך כתב שם:

תשובה בקיצור אומר שלפי דעתי כפי הנראה מסוגייא דגמרא פ"ק דשבת אין איסו' בדבר שלשם לא אסרו אלא הדבר שמביא את האדם לידי בכי או צער וזה לא ימשך הבכי והצער אלא באחד משני פנים או כשיהיה החולה לפנינו שמצטער האדם כשמתפלל עליו ויתעורר הבכי והצער או אפי' שלא היה החולה לפנינו כשאומרים מפלאים על החולה שהכוונה היא להתפלל עליו ולהתחנן לפני ה' יתברך ויתעורר הצער והבכי כדי שירחם השי"ת עליו אבל מי שאומר מי שבירך לא יבא להתעורר שום בכי וצער עליו מפני שאינו בא אלא לברכו בלבד מצד הנדבה שעשה והגע עצמך שלא אמר אלא השי"ת יברכהו ויחייהו הרי נכנס תחת זה רפואתו וא"כ היה צריך להסתפק אם יכולים לומר מי שבירך

הצטרף לדיון

תגובה 1

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל