שטיפת חסה בשבת

רבני בית ההוראה
כ"א טבת ה'תשע"ו

האם מותר לנקות חסה בשבת?

תשובה:

אם המטרה לשטיפת החסה היא להוריד את החול שמעורב בה, והחול לא ניכר כ”כ, מותר לשטוף את החסה במים ובלבד שיעשה זאת סמוך לאכילה, אך לא להניחה בתוך קערה עם מים ולהציף עליה במים, אך אם החסה מלאה בחול ומעורבת ממש עם החול, אין לשטוף אלא לפני שבת.

כשמטרת השטיפה היא הוצאת החרקים מהחסה, אסור לעשות כן כיון שהדבר גורם להריגתם, דבר האסור בשבת. יתכן שיש מקום להקל בזה בחסה מגידול מיוחד ששם באופן כללי לא אמורים להיות חרקים, והחשש הוא יותר מזבובנים מתים שאין בעיה של נטילת נשמה.

מקורות:

עי’ שו”ע או”ח סי’ שיט ס”ח שאסור להציף מים על כרשינים וכתב שם המשנ”ב (ס”ק כט) שהוא הדין תפו”א אין להציף עליהם מים ולא לשרותם במים, ויש שלמדו מזה לאסור שטיפת פירות וירקות בשבת אולם באמת אין מכאן ראיה, שכוונת המשנ”ב היא על הרגילות שהיתה בזמנם להביא את התפו”א מלאים בבוץ ואדמה לשוק וכך היו מוכרים אותם והלוקח היה מנקה אותם בביתו [וקצת פלא הוא שהרי אם מדובר בתפו”א מבושלים הרי ירד מהם כבר הבוץ, ואם מדובר בתפו”א שאינם מבושלים הרי הם מוקצה, ויתכן שאף לאחר הבישול מאחר והיו מלאים לפנ”כ בבוץ לא היה יורד מהם אלא אם כן היו משפשפים אותם היטב וצ”ב], אבל הירקות שיש עליהם קצת לכלוך אין זה בורר, וכ”כ בשש”כ (פ”ג הערה מח) בשם הגרש”ז אויערבאך זצ”ל, ונראה דמשו”כ כתב השו”ע דווקא על כרשינים שהוא גרגרים שהיו מעורבים בו חלקי עפר ולכן יש בזה משום בורר, ולא בפירות גדולים שיש עליהם קצת עפרורית.

כמו כן יש לדמות דין זה לדין ברירת יין במשמרת שאפילו שיש בה קצת קיסמים מותר לברור משום שראוי לשתיה גם בלי זה, וגם כאן כאשר יש קצת חול על גבי החסה, השטיפה היא רק לתוספת נקיון ולא לנקיון גמור, ולכן כאשר החסה מלאה חול יש לאסור לעשות כן בשבת כיון שנחשב כמו יין עם מלא שמרים שא”א לשתותו בצורה כזו שיש בזה משום איסור בורר וכן דומה לכרשינים הנ”ל.

אולם מאחר ומוציא את הפסולת שמעל האוכל, לא גרע ממה שכתבו הפוסקים לגבי קילוף פירות וירקות שיש לעשות כן סמוך לסעודה, כמ”ש השו”ע ס”ו שם.

איסור הריגת תולעים הוא משום איסור שוחט, ורק בכינים מצינו שהקילו חז”ל ולא בשאר מיני שקצים ורמשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *