בוקר טוב
ברצוננו לשאול מספר שאלות:
א. ע"פ חזו"ע שבת ג עמ' תעז דשבות דשבות במקום מצווה שרי ע"י ישראל, האם מותר להדליק מזגן אשר המנורה בו הינה מנורת לד, בשינוי במקום מצוות עונג שבת, ובפרט דהוי מצווה מדאורייתא, והאם ה"ה שמותר להדליק בשבת מנורת לד בשינוי לצורך מצוות תלמוד תורה, לצורך קיום מצוות סעודה ראשונה, וכיו"צ, והאם כיון דאין גוזרים גזירות מדעתינו,א"א לאסור משום זילותא.
ב האם מותר להכין טוסט עם גבינה צהובה או כל דבר בין לח בין יבש אשר מבושל כ"צ על ידי הנחת המוצרים בטוסטר, והטוסטר יעבוד בשעון שבת, ובפרט בטוסטר שאין בו נורה הנדלקת כאשר הטוסט מוכן?
תשובה:
תשובה:
שלום רב.
א. כאן חובה לבאר נקודה שרבים טועים בה. אפילו בנוגע להיתר אמירה לגוי לצורך מצוה, הובא בפוסקים שהמדובר הוא לצורך מצוה של רבים לא של יחיד, כמו בית כנסת או עירוב הנוגע לכלל העיר, כמבואר במשנה ברורה בסי' רעו. יתר על כן יש שעורר, שהנה, בשו”ת נודע ביהודה מהדו”ק סי ‘לג כתב, שהיה מנהג בכמה קהילות שגוי בא בתפילת נעילה ומדליק נרות בבית הכנסת כדי שיוכלו להתפלל מתוך המחזור, ויש לבטל מנהג זה. וצריך עיון, מפני מה סבר לבטל מנהג זה הרי יש בכך צורך רבים, ובמה שונה הדבר מהמשנה ברורה בסי’ רעו שהתיר לומר לנכרי לתקן את העירוב.
ויש שסוברים לומר מחמת שאלה זו, שאף לצורך רבים לא התירו אלא כדי למנוע מכשול, וכמו לגבי עירוב שהציבור אינו מודע די הצורך לכך שהעירוב קרוע, אולם, לשאר צרכי רבים הדבר אסור. אולם, בשו”ת אגרות משה או”ח ח”ג סי’ מב התיר אמירה לגוי בהדלקת אור בבית הכנסת וכנראה שסבר שאין הלכה כנודע ביהודה.
כמו כן, עצם ההנחה שלך שחיבור מעגל חשמלי ללא אש אינו אסור אלא מדרבנן הוא מחלוקת גדולה ומפורסמת בין פוסקי זמנינו. דעת החזון איש (סי’ נ ס”ק ט) שהדבר אסור גם משום איסור בונה, לפי שסגירת המעגל החשמלי והעמדת הכלי על מתכונתו נחשבת בנין. כמה מהפוסקים חששו לדעה זו, ראה שו”ת אגרות משה ח”ד סי’ פד, ובס’ ארחות שבת פרק כו עמ’ נט בשם הגרי”ש אלישיב והגר”ש וואזנר.
ב. בישול על ידי שעון שבת אסור ראה מקורות.
מקורות:
א. על כך שמדובר רק לצורך מצוה דרבים והחשבון הנ"ל, ראה ארחות שבת פרק כג עמ’ תפח. כמו כן חשוב לציין, שרבים מהפוסקים לא התירו שבות דשבות על ידי ישראל [ובשינוי] אלא על ידי גוי שהוא שבות קל.ל כך שדין שבות דשבות נאמר רק בגוי ולא בישראל, ראה פרי מגדים סי’ שז א”א ס”ק ז, שו”ת מהר”ם שיק או”ח סי’ קכא, וראה ביאור הלכה סי’ שמט שהסתפק בזה, וע”ע חזון איש סי’ קג ס”ק יט.
באורחות שבת שם דן בענין אמירה לנכרי לעשות מלאכה דאורייתא שבזה יש שהתירו במצוה לצורך רבים [ויש שאסרו]. אבל בשבות דשבות מותר גם אם אין זה צורך רבים.
רק במקום צער גדול ראה בזה כמהתשובות באתר.
ר' שו"ע הרב סי' שכח ס"כ דשבות דשבות מותר אפילו במקום צער שאינו גדול. וכן מוכח במג"א סי' רע"ו סקט"ו עי"ש.
בנוגע לקירור כשיש חום: ר' גם שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן שיג סי"ז.
השאר תגובה