בס"ד
שלום רבינו.
מה המשמעות של הכלל- אין בונה וסותר בכלים? הרי עכ"פ יש מתקן מנא ומקלקל וגם זה אסור אז מה למעשה הנפק"מ שיוצאת מהכלל הזה שהביא הרא"ש והובא בבית יוסף להלכה?.
תודה מראש.
תשובה:
שלום רב
ראה בס' ארחות שבת עמ' רעז שעמדו על הערתך, וכתבו, שהנפקא מינה היא בשני אופנים: ראשית מלאכת סותר אינה קשורה לאיסורים שהזכרת, וממילא לגבי סתירה של כלי שייכת השאלה הנ"ל, ב. כאשר את המרכיב כלי ולא משלים את הרכבתו לגמרי. ומשום כך, למרות שאין בנין וסתירה בכלים יש איסור של תקיעה בחוזק וכל שאר הכללים הידועים מדברי הפוסקים בסי' שיג.
אעיין כשאוכל בספר המדהים אורחות שבת ב"נ בע"ה.
למעשה הבנתי מדברי כבודו שההבדל הוא רק לענין שבכלים מותר לתקן חלקית בשינוי או ברפיון אם דרכו כך וכו… העיקר שלא יתקע ביתדות (עפ"י כללי סימן שיג בלי להכנס כרגע פנימה) ואילו בבנין אסור בכל אופן שכל תיקון אפילו חלקית כבר נחשב בונה ואסור? (אם התשובה חיובית מדוע מותר להחזיר ידית שנפלה מהדלת בצורה הפוכה משום שכך אין חשש תקיעה , הרי זה חשיב בונה במחובר לא?)
ההבדל הוא, שכאשר אתה עושה בחוזק ולא נוצרת מזה השלמה של כלי, בכלי זה מותר ובקרקע זה אסור, אבל ברפוי בדבר שאין דרכו להתקע [שאין חשש שמא יתקע] זה מותר בכל מקרה, כי כלל לא בנית.
השאר תגובה