שלום…רציתי לדעת מזה מים מכוסים ומה זה מים גלויים ומה העניין שבזה..ואם היה לי בחדר בקבוק סגור עם מיץ שעבר עליו הלילה אפשר לשתות ממנו..ואם אפשר לשתות מקומקום שהמים בתוכו עבר עליהם הלילה
תשובה:
שלום רב
משקים מגולים הם רק כאלו שהיו בלילה בכלי פתוח. על דין משקים מגולים בזמנינו מעיקר הדין אין להחמיר כלל, והחושש לדעת המחמירים תבוא עליו הברכה.
מקורות:
בשו”ע יו”ד סי’ קטז סעי’ א כתב שאין להחמיר בכך בזמנינו. אולם, בפתחי תשובה שם ס”ק א הביא בשם השל”ה ששומר נפשו ירחק משתיית משקין אלו, וציין שהנהגת הגר”א היתה להחמיר בכך ביותר, ויש שחילקו לענין זה בין מקומות שהנחשים מצוים גם בזמנינו למקומות שאינם מצויים כלל, ראה פרי חדש וברכי יוסף שם. וכוונתם לאסור בארצות החמות שיש יותר נחשים מבארצות אירופה. ידוע שהחזון איש החמיר בכך לעצמו.
אם אני רוצה להחמיר, האם מים בקומקום נקרא שהם מגולים? ומה לגבי מחם שיש בו 2 חורים קטנים לשחרור האדים?
אם יש מסננת לקומקום ולא ניתן להכניס לשם דבר, נראה שדינו כמכוסה כיון שנחש לא יכול להכנס לשם, אם אין מסננת, המקפיד בענין זה ישפוך את המים.
ראיתי באינצקלופדיה תלמודית כרך ו ערך גילוי וז"ל 'היה האדם ער, אף על פי שאינו משמרם, אינם אסורים משום גילוי. אפילו היה אדם יוצא ונכנס בבית, אינם אסורים, מפני שאימתו על הנחש. ויש שכתב שלפי הבבלי אסורים ביוצא ונכנס'
רציתי לשאול האם המחמירים מחמירים כמו הפר"ח לאסור ביוצא ונכנס, או שגם המחמירים נוהגים לאסור רק שכל הבית הלך לישון?
תודה
נראה לי שבזמן שבני הבית ערים נהגו להקל, מלבד יחידי סגולה [הגר"ח קנייבסקי מכסה את הכוס גם כשהוא יושב בסמוך].
לגבי מים שהיו בקומקום של ברזל כל הלילה, יש גם את העניין של "מים שלנו בכלי מתכת"(נדה יז.),
וז"ל שו"ע הרב הל' שמירת גוף ונפש סעי' ז, "וכן לא ישתה משקין מזוגין שעבר עליהם הלילה אחר שנמזג במים, והוא שלנו בכלי מתכות או כלי נתר (ואין צריך לומר מים עצמן שעבר עליהם הלילה בכלי המתכות):"
אשמח גם לשמוע דעת הרבנים בעניין,
תודה.
ראה בשמירת הגוף והנפש פרק מו נדון בזה אם זה רק כשלא רתחו מעולם או גם ברתחו ונצטננו, ובכל מקרה, אם מערב בהם תה או קפה או שאר תבלין – אין חשש.
זה שתבלין מבטל החשש נאמר על לשתות מים פושרין בכלי מתכות, ונתבאר בשו"ע הרב שם סעי' ו',
מאיפה המקור שגם לגבי מים שהיו בכלי מתכת כל הלילה יעזור תבלין?
אינני מכיר שני סוגי איסור בזה.
בבבא מציעא דף כט: אמר ר' יוחנן שאסור לשתות מים פושרין בכלי מתכת, ואם נתן בה תבלין מותר, ושם לא מוזכר העניין של לינה בכלי מתכת, וכן פסק בשו"ע הרב הל' שמירת גוף ונפש סעי' ד' (תיקון טעות, לא סעיף ו'), ובנדה דף יז. אמר ר' שמעון בן יוחאי שאסור לשתות משקין מזוגין במים, שלנו בכלי מתכת, (והבין השו"ע הרב בסעי' ז' שם שכ"ש מים עצמם שאסור) ושם לא מוזכר בכלל היתר של תבלין, (אדרבה האיסור נאמר אפילו במים מזוגין).
משקין המזוגים במים שעבר עליהם לילה בכלי מתכות, כגון מיץ ענבים מעורב במים שלן בכלי מתכת ועבר עליו לילה, אין לשתות, אבל מים לבדם שלנו בכלי מתכות נחלקו בזה הדעות, השו"ע הרב שהזכרת אוסר, ובקונטרס עובר אורח לאדר"ת ובס' משמרת שלום מתירים, וראה בעובר אורח שם, שאף שהשו"ע אסר, כך מנהג העולם להקל להחזיק מים בחבית של נחושת תמיד. וראיתי בשמירת הגוף והנפש דבר מעניין, שכיון שהשו"ע הרב כתב זאת בסוגריים, כבר העיד עליו אחיו רבי יהודה שכל מה שהיה ספק אצלו הניח בסוגריים. וראה דברי יציב ח"ב סי' טז שכיון שהשו"ע הרב מספקא ליה אין חוששים לזה.
השאר תגובה