בס"ד
לכבוד רבני הבית הוראה שליט"א,
שאלה: מעשה שהיה שאחד סיפר לי השבוע כזה דבר, שבשבע ברכות של ידידו אחת מן בני המשפחה רצתה לעשות הפתעה לזוג ולמזונים, וכשבישלו הכדורים של בשר, היא הטמינה בתוך אחד מהכדורים משהו, ובתוך הסעודה כשמאכילה לכולם סיפרה שצריכים לשים לב שבאחד מהכדורים יש משהו ומי שימצאנו הוא " הנבחר " שישאלו כמה שאלות וכו' … סוף סוף הנבחר הרגיש מיד משהו מדי מוזר וירק הכדור מפיו ושאל מה הדבר הזה?? וטען שהוא שוקולד חלבי לגמרי, ולא לקח הרבה זמן לבחורה לבדוק והיא טעתה וכן היה שוקולד חלבי… דהיינו הוא וכל החברים אכלו בשבר בחלב מדאורייתא!! איזה מתנה לזוג! לא יואמן. עכ כאן הסיפור.
פשוט שבזה מיד הרגיש ונודע לכולם הדבר. השאלה היא אם לא היו יודעים את זה מיד, ונגיד שבתסריט א' : כבר הסירו הצלחות וכו' ועתה מביאים מנה אחרונה, האם יש להגיד ולגלות מה שקרה או מוטב להגיד אחרי השבע ברכות כדי שלא יצטער החתן וכלה? מ"מ צריך תשובה וקודם ר"ש צריך להגיד ולשאול מחילה כי זה חטא בין אדם לחברו ועל זה צריך לבקש מהאדם עצמו.
תסריט ב: עבר יום או כמה ימים… מתי יש לספר למי שלא ידע שאכל משהו כזה בטעות או בפשיע ?
ג : וכיצד יספר לחברו על דבר כזה ? ומה עוד יש לעשות ?
ד: האם יש מצב שמוטב לא לספר? על זה נראה במצב של סכנה כשאדם שהכיאלו לו בטעות אלם ומסוכן.
אפילו שמעתי מן אדם גדול שפעם קרה טעות כזה שהביאו בסעודת בשרי בטעות גלידה חלבי וכשהרגיש מיד צווח " אל תאכלו" ובדקו ומצו שכן היה חלבי . לכן יכול לקרות דברים כאלה ומה חות דעת שלכם על ענין זה.
אשמח לשמןע ברכה והצלחה
תשובה:
שלום רב
אם כבר גמרו אין צורך לספר מיד אלא בעדינות אחד אחד בשקט לאחר הסעודה או לאחר שילכו הביתה, יש להתנצל עמוקות, וזהו. באופן כללי יש לנחם את האנשים בדעתו הידועה של נתיבות המשפט, שאם מדובר בבשר עוף ולא בבשר בקר, הרי שמדובר באיסור דרבנן, ובאיסור דרבנן בשוגג לדעתו אין צורך בתשובה, אלא שיש חולקים ויש לחוש כמובן לדבריהם.
אם היו הרבה קציצות והיה שישים כנגד השוקולד, שאר הסועדים כלל לא עברו איסור וגם הסירים כשרים, ומי שאכל כאן בשר בחלב הוא רק אותו "בר מזל".
שלא נדע צער!
