שנים מקרא ואחד תרגום בלילה

שלום רב,
לאחרונה קראתי שאין לקרוא תרגום אונקלוס לאחר השקיעה עד חצות. האם זה נכון? בחוק לישראל כשקוראים את של ליל שישי- צריך לקרוא דווקא לאחר חצות? אשמח לתשובה מהירה, תודה.

תשובה:

הנוהגים על פי קבלה לא אומרים שנים מקרא ואחד תרגום בלילה, אולם כמובן אם השאלה אם לבטל מלימוד או לקרוא שנים מקרא, ודאי ששנים מקרא עדיף…

מקורות:

ה’משנה ברורה’ (שער הציון, סימן רלח, ס”ק א) כתב בשם ה’באר היטב’ שאין לקרוא מקרא בלילה (זאת לאור דברי המדרש שכשעלה משה למקום, למד אתו הקב”ה תורה שבכתב ביום, ותורה שבעל פה בלילה), אבל הביא שמדברי ה’פרי מגדים’ משמע שיכול לקרוא מקרא. וסיים: “ונראה דאפילו להמחמירין לית בזה אסורא, אלא שלכתחילה יותר טוב ללמוד מקרא ביום. ונובע דבר זה ממה דאיתא במדרש שהיה הקב”ה לומד עם משה מקרא ביום ומשנה בלילה”. פוסקים ספרדים מתייחסים ללימוד מקרא בלילה בחומרה יתרה, ובבן איש חי (שנה ראשונה, פר’ פקודי, אות ז) ביאר טעם הדבר על-פי סוד (מפני שלילה הוא זמן של דינים, וגם המקרא שייך לדין, ואין לעורר דינים בלילה).

אבל בליל שבת, כתב ה’קהילת יעקב’ (ארחות רבנו ח”א עמ’ קכג, אות צז) שמותר לקרוא: “ופעמים קורא מקרא פעם שניה בליל שב”ק”, וכן כתב בשו”ת שיח יצחק (סי’ קטז) על-פי קבלה: כיון שבליל שבת קודש אין חשש של התעוררות דינים (שהוא החשש של קריאת מקרא בלילה רגיל), מותר לקרוא בליל שבת.

יש להעיר שיש מבני ספרד מקפידים יותר שלא לקרוא מקרא בלילה, ובשו”ת יביע אומר (ח”ו, או”ח סימן ל, אות ה) כתב שרק מי שזמנו דחוק יסמוך על דעות האחרונים שמותר לקרוא שמו”ת בליל שבת.

בקריאת התרגום יש פוסקים שהחמירו שלא לקרוא בלילה, כמו קריאת המקרא (כן כתב החיד”א, מחזיק ברכה ס”ק ט, וכן כתב ב’שערי תשובה’ ס”ק א בשם גורי האר”י), אבל יש שהקילו בדבר (שיח התורה, או”ח סימן רלח, בשם הרב חיים קנייבסקי). מי שמקיים קריאת שמו”ת על-ידי לימוד רש”י בוודאי רשאי ללמוד רש”י על הפרשה בלילה (כף החיים ס”ק כג).